רפואת שיניים כללית

עקירת שן בינה: מתי היא נחוצה ואיך מתנהלת ההחלמה?

מחבר: פורסם: עודכן לאחרונה:
עקירת שן בעזרת מכשירים כירורגיים

שן בינה (הטוחנת השלישית) לא תמיד נעקרת. ממליצים לעקור אותה כשיש דלקת חוזרת בחניכיים סביב השן (פריקורוניטיס), עששת באזור שאי אפשר לנקות, לחץ על השן השכנה או ספיגה של השורש שלה, ציסטה או בעיות אחרות שנובעות מכליאת השן. סקירת Cochrane ‏(2020) השוותה בין עקירה ״מניעתית״ של שיני בינה כלואות ללא תסמינים וללא מחלה לבין השארתן במקום ומעקב. הסקירה לא מצאה ראיות מספיקות לתמיכה באף אחת מהגישות, ולכן ההחלטה מתקבלת לפי הערכת סיכונים אישית. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית. הסיכונים העיקריים הם מכתשית יבשה, זיהום ופגיעה עצבית בלסת התחתונה (לרוב זמנית). כשיש חשד שהשורש קרוב לעצב, צילום CBCT תלת־ממדי עשוי לשנות את תוכנית הטיפול.

מצבים של שן בינה: שן שבקעה כרגיל; שן שבקעה חלקית ומכוסה בחניכיים (סיכון לפריקורוניטיס); שן כלואה בשכיבה אופקית שנשענת על שורש השן השכנה; קרבה לתעלת העצב בלסת התחתונה, מצב שמחייב הערכה תלת־ממדית ההחלטה על עקירה מתקבלת לפי מיקום השן, התלונות והקרבה לעצב. התרשים להמחשה בלבד.

מהי שן בינה?

שיני הבינה הן הטוחנות השלישיות, בקצה האחורי של הלסת, ובדרך כלל הן בוקעות בין גיל 17 ל־25. כשיש בלסת מספיק מקום הן יכולות לבקוע כרגיל. אבל לעיתים קרובות חסר מקום, ואז הן בוקעות עקום, נשארות בקועות רק בחלקן (כליאה חלקית) או נשארות כולן מתחת לחניכיים או לעצם (כליאה מלאה).

מתי צריך לעקור אותה?

בדרך כלל שוקלים לעקור שן בינה במקרים האלה:

  • כאב או זיהום חוזרים: דלקת חניכיים סביב שן שבקעה חלקית (פריקורוניטיס).
  • צפיפות ולחץ על השן השכנה: סיכון לנזק לשורש או לאמייל של השן הסמוכה.
  • עששת או אזור שקשה לנקות: השן ממוקמת מאחור, ולכן קשה לצחצח אותה.
  • ציסטה או נזק לעצם סביב שן כלואה.
  • תוכנית טיפול אורתודונטי: לפעמים העקירה נדרשת כדי לפנות מקום.

לא תמיד צריך לעקור שן בינה שבקעה כראוי, לא גורמת לתסמינים ואפשר לנקות אותה היטב. גם מעקב הוא אפשרות. לגבי שיניים כלואות ללא תסמינים וללא מחלה, סקירת Cochrane ‏(2020) לא מצאה ראיות איכותיות שמראות אם עדיף לעקור או לעקוב. במקרים כאלה ההחלטה מתקבלת יחד עם המטופל, בהתחשב בגיל, במיקום השן, ביכולת לשמור על היגיינה ובהעדפה האישית. אם בוחרים במעקב, קובעים בדיקות תקופתיות וצילום רנטגן לפי הצורך.

איך מתקבלת ההחלטה?

ההחלטה הנכונה מתקבלת אחרי בדיקה והדמיה. צילום פנורמי (OPG) מראה את מיקום השן והאם היא חופפת לתעלת העצב. אם בצילום הפנורמי רואים סימנים לקרבה, CBCT תלת־ממדי מראה את המרחק האמיתי בין השורש לעצב של הלסת התחתונה, ובלסת העליונה את הקשר לסינוס. המידע הזה יכול לשנות את אופן הטיפול: עקירה מלאה, עקירה בחלקים או כריתת כותרת (קורונקטומיה). מה מראה כל צילום: באיזה צילום רנטגן רואים את מצב שן הבינה, באילו מקרים נדרש CBCT.

איך מתבצע הניתוח?

העקירה מתבצעת בדרך כלל בהרדמה מקומית. כשיש חרדה או במקרים מורכבים, אפשר לשקול גם סדציה (טיפול בהרגעה). במקרים פשוטים עוקרים את השן כמו שהיא. בשן כלואה פותחים את החניכיים, ולפעמים מחלקים את השן לכמה חלקים ומוציאים אותם בנפרד. ייתכן שיהיה צורך בתפרים. הפעולה בדרך כלל קצרה, אבל משך הזמן תלוי במצב השן.

איך מתנהלת ההחלמה?

  • 24 השעות הראשונות: חשוב לשמור על קריש הדם, כלומר לא לירוק, לא לשטוף את הפה בחוזקה ולא לגעת באזור. קומפרס קר מבחוץ עוזר להפחית את הנפיחות.
  • יום 2–3: הנפיחות ואי־הנוחות מגיעות בדרך כלל לשיא ואז מתחילות לרדת.
  • אחרי שבוע: רוב האנשים מרגישים שהתסמינים העיקריים השתפרו. בשלב הזה בודקים את התפרים או מוציאים אותם.
  • החלמת העצם המלאה: נמשכת זמן רב יותר, אבל לשגרה אפשר לחזור בדרך כלל תוך כמה ימים.

מזון רך, הימנעות משתייה חמה ומעישון ושמירה על ההנחיות של רופא השיניים עוזרים להחלמה.

סיבוכים אפשריים

הסיבוכים של ניתוח טוחנת שלישית מתוארים היטב בספרות המקצועית (Bouloux ושותפיו, 2007). השכיח ביותר הוא מכתשית יבשה (אלבאוליטיס): קריש הדם מתפרק, והכאב מתגבר ביום 2–4. סיבוכים אפשריים נוספים הם זיהום ונפיחות ממושכת, דימום, ובלסת התחתונה פגיעה בעצב הלשוני או בעצב המכתשי התחתון, שמתבטאת בחוסר תחושה בשפה, בסנטר או בלשון. ברוב המקרים הפגיעה חולפת בתוך שבועות עד חודשים, ורק לעיתים נדירות היא נשארת לצמיתות. הסיכון גדל ככל שהשורש קרוב יותר לתעלת העצב, ולכן מתכננים את הטיפול בהדמיה תלת־ממדית, ובחלק מהמקרים בוחרים בכריתת כותרת (קורונקטומיה), שבה השורש נשאר במקומו. בלסת העליונה ייתכן חיבור בין החלל לסינוס. הסיכונים שונים מאדם לאדם, ויש להסביר אותם בפגישת הייעוץ על סמך צילום הרנטגן שלכם. מידע מפורט על מכתשית יבשה: מכתשית יבשה (אלבאוליטיס).

מתי לפנות לרופא השיניים?

  • כאב שמתגבר ולא פוחת אחרי 2–3 ימים (ייתכן שזה סימן למכתשית יבשה)
  • נפיחות שמחמירה, חום או הפרשה מוגלתית
  • דימום שלא נפסק
  • קושי מתמשך בפתיחת הפה

אם מופיע אחד מהסימנים האלה, כדאי לפנות לרופא השיניים בלי לחכות.

מה חשוב לזכור

  • לא כל שן בינה נעקרת. ההחלטה אישית ומבוססת על בדיקה.
  • הדמיה תלת־ממדית עוזרת להעריך את הקרבה של השורש לעצב ולהקטין את הסיכון, אבל לא מבטלת אותו.
  • ההחלמה שונה מאדם לאדם, ושמירה על ההנחיות עוזרת למנוע סיבוכים.
  • המידע כאן כללי. תוכנית טיפול מתאימה נבנית רק אחרי בדיקה.

שאלות ותשובות (FAQ)

האם צריך לעקור כל שן בינה? לא. אפשר להשאיר שן בינה שבקעה כראוי, לא גורמת לתסמינים ואפשר לנקות אותה. עקירה מומלצת בדרך כלל כשיש כאב, זיהום, צפיפות, ציסטה או כליאה. ההחלטה מתקבלת באופן אישי, על סמך בדיקה וצילום רנטגן.

האם עקירת שן בינה כואבת? הפעולה מתבצעת בהרדמה מקומית, ולכן בזמן הניתוח לא אמור להיות כאב. אפשר להרגיש לחץ ולשמוע רעשים. אי־הנוחות והנפיחות בימים שאחרי משתנות מאדם לאדם. בדרך כלל משככי כאבים וקומפרס קר מספיקים כדי להקל עליהן, והן פוחתות תוך כמה ימים. אם הכאב מתגבר במקום לפחות, צריך להיבדק.

כמה זמן נמשכת ההחלמה? שיפור ראשוני מורגש בדרך כלל תוך שבוע, ולשגרה אפשר לחזור בדרך כלל אחרי כמה ימים. החלמת העצם המלאה נמשכת זמן רב יותר. קצב ההחלמה תלוי במצב השן ובגורמים אישיים.

למה לשים לב אחרי העקירה? ביום הראשון חשוב לשמור על קריש הדם: להימנע משטיפת פה חזקה, מיריקה ומעישון. מומלץ לאכול מזון רך, להניח קומפרס קר ולפעול לפי ההנחיות של רופא השיניים. אם הכאב או הנפיחות מתגברים, יש לפנות לרופא השיניים.


הערה קלינית: המאמר מיועד למידע כללי ואינו מחליף ייעוץ אישי של רופא. כדי לדבר על שן בינה, על כאב או על תוכנית עקירה, קבעו תור.

מקורות

  1. Surgical removal versus retention for the management of asymptomatic disease-free impacted wisdom teethCochrane Database of Systematic Reviews, 2020
  2. Complications of third molar surgeryOral and Maxillofacial Surgery Clinics of North America, 2007
  3. E.A.O. guidelines for the use of diagnostic imaging in implant dentistry 2011. A consensus workshop organized by the European Association for OsseointegrationClinical Oral Implants Research, 2012

המאמר נועד למידע כללי בלבד ואינו מחליף אבחון, בדיקה או טיפול אישיים. לקבלת החלטה המתאימה למקרה שלכם יש להיוועץ ברופא.