מה רואים ב־CBCT? אילו מחלות וממצאים אפשר לזהות

CBCT מספק תמונה תלת־ממדית של הלסתות, השיניים, הסינוסים ומפרק הלסת. המחלות העיקריות שאפשר לזהות בו: עששת סמויה ועששת שקשה לאבחן, ציסטות וגידולים, מורסות פריאפיקליות, בעיות בתעלות השורש, אובדן עצם (פריודונטיטיס), שיניים כלואות, קרבה של השורשים לעצב הלסת התחתונה, סינוסיטיס, שברים בלסת, אוסטאוארתריטיס של מפרק הלסת (TMJ) ומומים מולדים. ל־CBCT יש מגבלות בהערכת גידולים ברקמות רכות ובעיות בכלי דם, אבל את רוב הבעיות הדנטליות הוא מראה בבירור.

מה אומרים המחקרים? לפי נייר העמדה המשותף של AAE/AAOMR (2015), CBCT אינו בדיקה שגרתית. מפנים אליו כדי לענות על שאלה קלינית מוגדרת: אנטומיה מורכבת של תעלות השורש, היקף הדלקת בקצה השורש, חשד לשבר בשורש או תכנון ניתוחי. נייר העמדה של AAOMR משנת 2012 ממליץ על הדמיה בחתכים בתכנון שתלים דנטליים. סקירות שיטתיות מראות שב־CBCT מתגלים לעיתים קרובות ממצאים אקראיים (שינויים בסינוסים, שיניים סמויות, חריגות בעצם). לא כולם הם "מחלה", אבל כל אחד מהם דורש פענוח רדיולוגי. מאמרים קשורים: שירות אבחון תלת־ממדי (CBCT) · מתי צריך CBCT? · מה זה CBCT?.

המאמר הזה עוסק בממצאים: מה אפשר לראות בצילום CBCT ומה לא רואים בו. מתי רופא השיניים מפנה ל־CBCT (ההתוויות) מוסבר במאמר נפרד: באילו מקרים צריך CBCT?. בהמשך הממצאים מחולקים לקטגוריות, גם בשביל המטופלים וגם בשביל הרופא שקורא את התוצאה לראשונה.

1. עששת ועששת סמויה

CBCT אינו הבחירה הראשונה לאבחון עששת. לשם כך משתמשים בדרך כלל בצילום נשך (bitewing) ובבדיקה קלינית. עם זאת, במקרים מסוימים קל יותר לזהות עששת ב־CBCT:

• עששת סמויה בין השיניים (אינטרפרוקסימלית) שלא נראית בצילום דו־ממדי
• עששת חוזרת מתחת לכתר (עששת משנית)
• עששת בשורש (חשוב במיוחד אצל מטופלים מבוגרים)
• עששת שעומקה לא ברור: האם היא כבר הגיעה לעצב השן?

בכל זאת, בגלל מינון הקרינה לא ממליצים על CBCT שגרתי לאבחון עששת. מבצעים אותו רק כשיש התוויה קלינית.

2. דלקות פריאפיקליות (בקצה השורש)

ב־CBCT רואים בעיות בקצה השורש מוקדם יותר ובדיוק רב יותר:

• גרנולומה פריאפיקלית: אזור רדיולוצנטי קטן עם גבולות ברורים.
• ציסטה פריאפיקלית: אזור גדול יותר עם גבול קורטיקלי דק.
• מורסה חריפה או כרונית: המסה (ספיגה) של העצם וחדירה דרך השכבה הקורטיקלית.
• אוסטאיטיס: דלקת עצם מפושטת.
• אוסטאומיאליטיס: זיהום עצם נדיר אבל חמור.

במיוחד כשאי אפשר למצוא בצילום דו־ממדי את מקור הכאב, CBCT מראה בבירור את מיקום הבעיה ואת גבולות ההתפשטות שלה.

3. בעיות בתעלות השורש (אנדודונטיות)

יש הרבה בעיות שקשורות לטיפול שורש:

• תעלה נוספת לא צפויה (למשל, תעלת MB2 בטוחנות העליונות קיימת בכ־60% מהמקרים ולא נראית בצילום דו־ממדי).
• שורשים מעוקלים ואנטומיה מורכבת.
• פרפורציה מבודדת: חור קטן בדופן התעלה.
• מכשיר שבור בתעלה (שבר של מכשיר אנדודונטי).
• סדק אנכי בשורש: סדק לאורך השורש. ב־CBCT מזהים אותו לפי סימנים עקיפים (אובדן עצם מקומי "בצורת J").
• ספיגה פנימית וחיצונית: המסה של השורש מבפנים או מבחוץ.
• טיפול שורש שלא הצליח (תכנון טיפול חוזר).

מטופלים עם בעיה בתעלות השורש מוזמנים לעיין בעמוד שירות טיפולי שורש.

4. ציסטות וגידולים (אודונטוגניים ולא אודונטוגניים)

CBCT הוא כלי שאין לו תחליף בהערכה של נגעים רדיולוצנטיים (כהים) ונגעים רדיואופקיים בחלקם (בהירים) בלסת:

ציסטות שפירות:

• ציסטה פריאפיקלית (רדיקולרית): בקצה השורש, ממקור דלקתי.
• ציסטה דנטיגרוטית: סביב כותרת של שן כלואה.
• קרטוציסטה אודונטוגנית (OKC): אגרסיבית ונוטה לחזור.
• ציסטה שארית: נשארת במקום של שן שנעקרה.
• ציסטה של התעלה הנזו־פלטינלית: בקו האמצע של הלסת העליונה.

גידולים שפירים:

• אמלובלסטומה: גדלה לאט, עם גבולות ברורים.
• אודונטומה: מורכבת משאריות של רקמות שן.
• צמנטובלסטומה, אוסטאומה: ממקור עצמי.

נגעים חשודים / ממאירים:

לפעמים CBCT יכול להראות שינויים בעצם שנגרמו מאוסטאוסרקומה, מגרורות ומגידולים ממאירים אחרים. עם זאת, כדי להעריך התפשטות לרקמות הרכות צריך MRI או CT רב־פרוסות (MSCT).

רוב הציסטות שפירות. אין סיבה להיבהל כשרואים את המילה "ציסטה" בתוצאה: רופא השיניים יסביר מה משמעותה.

5. פריודונטיטיס (אובדן העצם שתומכת בשיניים)

ב־CBCT רואים בבירור רב את דלקת החניכיים ואת אובדן העצם (פריודונטיטיס):

• פגמים אנכיים בעצם: באיזו שן ובאיזה כיוון.
• נגעי פורקציה: אובדן עצם באזור פיצול השורשים בטוחנות.
• אובדן של העצם הקורטיקלית: בצד הלחי (בוקלי) ובצד הלשון (לינגואלי).
• פגמים בצורת מכתש.

המידע הזה חשוב במקרים של פריודונטיטיס מתקדמת, לפני התערבות כירורגית (למשל, השתלת עצם).

6. הסינוסים וסינוסיטיס ממקור דנטלי

הסינוסים המקסילריים שנמצאים מעל השיניים האחוריות בלסת העליונה נראים בבירור ב־CBCT:

• עיבוי של קרום שניידר: סימן לדלקת.
• נוזל בסינוס: סימן לסינוסיטיס חריפה.
• פוליפ, ציסטה, פסאודוציסטה אצירתית.
• סינוסיטיס ממקור דנטלי: דלקת שמתפשטת משורש השן לסינוס.
• חדירה של חומר מטיפול שורש לסינוס.
• תקשורת אורו־אנטרלית: חיבור בין הסינוס לחלל הפה אחרי עקירת שן.

לפרטים נוספים ראו את המאמר האם CBCT מראה בעיות בסינוסים?.

7. שיניים כלואות ושיניים במיקום חריג

• שן בינה כלואה (בלסת התחתונה והעליונה): מצבה, זווית הצמיחה והקרבה לעצב.
• ניב כלוא: ממוקם בצד הלחי או בצד החך.
• שיניים עודפות (סופרנומרריות): מזיודנס ועוד.
• אודונטומה: רקמת שן שהתפתחותה נעצרה.

זהו מידע שאין לו תחליף בשביל הכירורג והאורתודונט.

8. עצב הלסת התחתונה ומבנים אנטומיים

CBCT מראה בפירוט את מבנה הלסת התחתונה:

• התעלה המנדיבולרית (מסלול העצב של הלסת התחתונה): קריטית בתכנון שתלים דנטליים ועקירת שן בינה.
• הנקב המנטלי: הפתח בסנטר שדרכו העצב יוצא.
• תעלות נלוות: נדירות, אבל חשובות מבחינה כירורגית.
• תעלות של כלי דם: להערכת הסיכון לדימום.

9. בעיות במפרק הלסת (TMJ)

• אוסטאוארתריטיס: שחיקה של הקונדיל, אוסטאופיטים, ציסטה תת־סחוסית.
• היפופלזיה / היפרפלזיה של הקונדיל: הפרעה התפתחותית.
• אנקילוזיס: הגבלה בתנועת המפרק.
• שברים טראומטיים.
• צורות חריגות של הקונדיל.

להערכת הרקמות הרכות (הדיסק) MRI עדיף.

10. שברים בלסת וטראומה

בפגיעות בלסת CBCT מספק תמונה מדויקת:

• שברים אלוואולריים: שבר בעצם שקרובה לחניכיים.
• שברים בקונדיל: באזור מפרק הלסת.
• שברים בגוף הלסת (body), בענף (ramus) ובזווית (angulus).
• שברים מורכבים באזור הגולגולת, הלסתות והפנים (cranio-maxillo-facial). היכולת כאן מוגבלת, ובטראומה נרחבת צריך MSCT.

11. מומים מולדים

• פגם בעצם במקרים של חך שסוע ושפה שסועה.
• אנודונטיה: היעדר שיניים.
• אמלוגנזיס ודנטינוגנזיס אימפרפקטה: פגמים באמייל ובדנטין.
• אסימטריה של הלסתות שקשורה לתסמונות.

12. גופים זרים וארטיפקטים

• מכשיר שבור בתעלה
• עודף של חומר מילוי בתעלה
• שאריות חומר בתוך העצם
• שתל מתכתי / גוף זר

במקומות שיש בהם מתכת CBCT יוצר ארטיפקט (צל), אבל במכשירים מודרניים יש מסנן MAR (הפחתת ארטיפקטים של מתכת) שמקטין אותו.

מה CBCT לא רואה

למען ההגינות חשוב לציין: יש דברים ש־CBCT לא מראה היטב:

• גידולים ברקמות רכות (לשון, שפתיים, בלוטות לימפה): צריך MRI.
• בעיות בכלי דם: צריך MSCT עם חומר ניגוד.
• איברי החושים (עיניים, אוזניים, מוח): CT או MRI בתחום המתאים.
• מחלות עצם מטבוליות: DEXA ובדיקות דם.

לכן CBCT הוא חלק מתהליך האבחון, ולא כלי שעומד בפני עצמו.

דוח רדיולוגי: מונחים שכדאי לשים לב אליהם

ביטויים שמופיעים לעיתים קרובות בדוח הסופי:

• "גבולות ברורים, קורטיקציה שלמה": סימן לנגע שפיר.
• "גבולות לא ברורים, הרס של השכבה הקורטיקלית": צריך בירור מעמיק יותר.
• "מומלץ מעקב רדיולוגי": בדיקה חוזרת אחרי 3–6 חודשים.
• "מומלצת ביופסיה": חובה להפנות למומחה.

FAQ – שאלות נפוצות

1. האם אפשר לראות גידול ב־CBCT?
כן, בעיקר בעצם הלסת. אבל לגידולים ברקמות רכות צריך MRI. אם מתגלה נגע חשוד, מבצעים ביופסיה.

2. האם צריך CBCT לאבחון עששת?
בדרך כלל לא. מספיקים צילום נשך (bitewing) ובדיקה קלינית. מבצעים CBCT רק במקרים סמויים או מורכבים.

3. האם CBCT יכול לאבחן סינוסיטיס?
כן, במיוחד סינוסיטיס ממקור דנטלי. דפנות הסינוס, נוזלים ועיבוי של הקרום נראים בבירור.

4. האם CBCT מראה שטיפול שורש לא הצליח?
כן. ב־CBCT אפשר לזהות תעלה נוספת, סדק בשורש, פרפורציה ואת איכות המילוי.

5. האם מבצעים CBCT לילדים עם מום מולד?
כן, כשיש התוויה משמעותית (שן כלואה, חך שסוע, טראומה). במקרים כאלה בוחרים את שדה הסריקה (FOV) הקטן ביותר ואת מינון הקרינה הנמוך ביותר.

לסיכום, וקביעת תור

CBCT הוא אחד הכלים החזקים ביותר באבחון דנטלי, והוא מזהה מוקדם את רוב הבעיות בלסתות. אבל לתוצאה יש משמעות רק כשרופא מנוסה מפענח אותה נכון.

👉 קבעו תור ל־CBCT ולהסבר של התוצאות במרפאה שלנו בבאקו: נסביר לכם את התוצאות ונתכנן איתכם יחד את הטיפול.

מחבר: ד״ר בחטיאר אלייב, רופא שיניים והמנהל הרפואי של המרפאה. המאמר נבדק על ידי רופא.