סתימת שן (Filling) היא טיפול שבו ממלאים בחומר מיוחד את החלל שנשאר בשן לאחר ניקוי הרקמה הפגועה, כדי לשחזר את צורתה, את תפקודה ואת חוזקה. בדרך כלל ממליצים על סתימה כשעששת מתגלה בשלב מוקדם או בינוני. המטרה היא לעצור את העששת ולשמור על השן הטבעית ככל האפשר.
את חומר הסתימה בוחרים בשלב הטיפול בעששת, לפי מיקום השן, גודל החלל והדרישות האסתטיות.
הערה חשובה: רק רופא שיניים יכול לקבוע אם השן זקוקה לסתימה ואיזה חומר מתאים לה ביותר. הקביעה נעשית על סמך בדיקה, ובמידת הצורך גם צילום רנטגן. המידע שלהלן הוא כללי.
מתי צריך סתימה?
משתמשים בסתימה בעיקר כשחלק מהשן נפגע, אבל עדיין אפשר להציל אותה. המצבים הנפוצים:
- עששת – הסיבה הנפוצה ביותר. מנקים את הרקמה הפגועה וממלאים את החלל בסתימה.
- סדק או שבר קטן – כשחלק קטן מהשן נשבר, לעיתים קרובות אפשר לשחזר את צורתה בעזרת סתימה.
- שיניים שחוקות – אזורים שאיבדו את צורתם בגלל נזק מצחצוח או שחיקה כימית (ארוזיה).
- החלפת סתימה ישנה – סתימה שנשחקה עם השנים, או שנוצר מרווח בשוליה, מוחלפת בסתימה חדשה.
העיקרון המרכזי: סתימה לא מחליפה שן חסרה, אלא משחזרת את החלק הפגוע של שן קיימת. כשהעששת פוגעת בחלק גדול מהשן, ייתכן שסתימה כבר לא תספיק. במקרה כזה ייתכן שיהיה צורך בכתר או בטיפול אחר.
סוגי הסתימות העיקריים
הסתימות נבדלות זו מזו בחומר שממנו הן עשויות. לכל סוג יש יתרונות משלו:
- סתימה מרוכבת (קומפוזיט, לבנה/בצבע השן) – היא בצבע השן הטבעית, ולכן היא הבחירה האסתטית הנפוצה ביותר. היא עדיפה לשיניים הקדמיות ולשיניים הנראות לעין, ומודבקת ישירות לשן.
- גלאס־יונומר – משחררת פלואוריד, ולכן משתמשים בה במקרים מסוימים, בעיקר על משטחי שורש ובשיני חלב. היא מתאימה לאזורים שבהם העומס קטן.
- סתימת אמלגם (מתכת/כסופה) – חזקה מאוד ונמצאת בשימוש כבר שנים רבות. משתמשים בה בעיקר בשיניים האחוריות שלא נראות, אבל הצבע שלה שונה מצבע השן הטבעית.
- קרמיקה (inlay/onlay) – מיוצרת במעבדה. זו בחירה עמידה ואסתטית לשחזורים גדולים יותר.
החומר המתאים נקבע לפי מיקום השן (קדמית או אחורית), גודל החלל, עומס הלעיסה, הציפיות האסתטיות והתקציב. הכי נכון לקבל את ההחלטה יחד עם רופא השיניים.
איך עושים סתימה?
בדרך כלל הטיפול מסתיים בביקור אחד. אם צריך, מרדימים את השן, מנקים את הרקמה הפגועה, מכינים את החלל, ואז מניחים את החומר ומקשים אותו. בסוף מתאימים את הסתימה לנשיכה ומלטשים אותה. סתימה מרוכבת מוקשית שכבה אחר שכבה באור מיוחד. לרוב הטיפול קצר, אבל משכו תלוי בגודל החלל.
כמה זמן סתימה מחזיקה?
עם טיפול נכון, סתימה יכולה להחזיק שנים רבות. משך הזמן המדויק תלוי בחומר, בגודל הסתימה, בעומס הלעיסה ובהיגיינת הפה. אם מצטבר רובד (פלאק) בשולי הסתימה, ובמיוחד בקו החניכיים, עלולה להתפתח עששת חדשה בשאר השן. לכן חשוב לצחצח שיניים כל יום, להשתמש בחוט דנטלי ולהגיע לבדיקות קבועות. אף שחזור אינו “עם אחריות לכל החיים”. הטיפול היומיומי הוא הגורם החשוב ביותר להארכת חייו.
למה לשים לב אחרי סתימה
- בימים הראשונים רגישות קלה לחום ולקור היא תקינה, ובדרך כלל חולפת מהר;
- עד שההרדמה המקומית חולפת, כדאי ללעוס בזהירות כדי לא לנשוך את הלשון או את הלחי;
- אם הסתימה מרגישה “גבוהה” בנשיכה (השיניים לא נסגרות כמו שצריך), ספרו על כך לרופא השיניים. התיקון פשוט;
- אם יש כאב מתמשך סביב הסתימה, סדק, או שהסתימה נפלה, פנו לרופא השיניים.
שאלות ותשובות (FAQ)
האם סתימה כואבת? בדרך כלל עושים את הטיפול בהרדמה מקומית, ולכן לא צפוי כאב במהלכו. בחללים קטנים ושטחיים מאוד אפשר לפעמים לעשות אותו גם בלי הרדמה. בימים שאחרי הטיפול ייתכן שתהיה רגישות קלה, והיא חולפת מהר.
מה עדיף: סתימה לבנה (קומפוזיט) או סתימה כסופה (אמלגם)? לכל אחת מהן יש מקום משלה. סתימת קומפוזיט לבנה נראית טבעית, ולכן היא עדיפה בשיניים הקדמיות והנראות לעין. האמלגם בולט בחוזק שלו בשיניים האחוריות שנושאות עומס גבוה. רופא השיניים בוחר את הסתימה המתאימה לפי מיקום השן ומצבה.
מה עושים אם הסתימה נפלה? זה לא נדיר שסתימה נופלת או נסדקת. במקרה כזה הימנעו ממזון שמגרה את השן, שמרו על האזור נקי ופנו לרופא השיניים מוקדם ככל האפשר. שן שנשארת חשופה עלולה לפתח עששת חדשה או להפוך לרגישה.
האם יכולה להתפתח עששת בשן עם סתימה? כן. הסתימה אמנם משחזרת חלק מהשן, אבל אם מצטבר רובד (פלאק) בשוליה, עלולה להתפתח עששת חדשה ברקמה שנשארה בשן. לכן חשוב להקפיד על היגיינה יומיומית ועל בדיקות קבועות.
הערה קלינית: המאמר נועד למידע כללי ואינו מחליף ייעוץ אישי עם רופא. כדי לברר אם השן זקוקה לסתימה, קבעו תור.
מקורות: ספרות מקצועית בתחום רפואת השיניים המשקמת שעברה ביקורת עמיתים. התוכן הקליני מבוסס על הניסיון המקצועי של ד״ר נוראן.
המאמר נועד למידע כללי בלבד ואינו מחליף אבחון, בדיקה או טיפול אישיים. לקבלת החלטה המתאימה למקרה שלכם יש להיוועץ ברופא.