האם מותר לעבור צילום רנטגן של השיניים בהריון?

הריון אינו איסור על צילום רנטגן של השיניים. לפי חוות הדעת מס׳ 723 של ACOG (הקולג׳ האמריקאי למיילדות וגינקולוגיה), בדיקות במינון נמוך כמו צילום רנטגן של השיניים אינן קשורות לנזק לעובר בשום שלב של ההריון — הקרן מכוונת ללסת, והמינון שמגיע לעובר נמוך אפילו מקרינת הרקע הטבעית היומית. בפועל, צילום שיש לו התוויה קלינית (כאב, דלקת, חבלה) אינו נדחה; ואילו בדיקות מתוכננות שאינן דחופות אפשר לדחות לאחר הלידה, לפי רצון המטופלת והחלטת הרופא. בכל מקרה הבדיקה מבוצעת רק כשיש לה הצדקה, ונבחרים השדה והמינון הקטנים ביותר האפשריים.

עבור נשים עם בעיה בשיניים בתקופת ההריון זו שאלה רגישה. מצד אחד — החשש מקרינה, ומצד שני — כאב שיניים שנמשך זמן רב מהווה סיכון בפני עצמו. במאמר זה אני מסביר על בסיס מדעי מתי אפשר לבצע צילום רנטגן, מתי דוחים אותו וכיצד מבטיחים הגנה.

להקשר כללי: האם צילום רנטגן דנטלי מסוכן?; על חניכיים, עששת ועיתוי הטיפול בהריון: הריון ובריאות השיניים.

הבסיס המדעי: כמה קרינה מגיעה לעובר בצילום רנטגן דנטלי?

קרן הרנטגן הדנטלית מכוונת לאזור השיניים והלסת ומוגבלת באמצעות קולימציה; אזור הבטן, שבו נמצא העובר, אינו נמצא ישירות בשדה הקרינה, ומגיעה אליו רק כמות זעירה מאוד של קרינה מפוזרת. להשוואה: המינון האפקטיבי של צילום תוך־פומי אחד הוא 2–5 µSv, ושל צילום פנורמי 10–24 µSv (Ludlow ושותפים, JADA, 2008) — ורק חלק קטן מזה מגיע לעובר.

לפי חוות הדעת מס׳ 723 של ACOG, כאשר המינון שמגיע לעובר נמוך מ־50 mGy לא נצפית עלייה בסיכון למומים מולדים, לעיכוב בגדילה או להפלה; צילום רנטגן של השיניים נמצא הרחק מתחת לסף הזה. לכן אותו מסמך ממליץ שלא לדחות צילום רנטגן שיש לו התוויה אצל אישה בהריון.

ההחלטה מתקבלת לא לפי השאלה ״האם יש הריון?״, אלא לפי השאלה ״האם יש התוויה קלינית?״. התרשים סכמטי.

מדוע בכל זאת עשויים לדחות צילומים שאינם דחופים?

למרות המספרים, בפועל בדיקות שאינן דחופות נדחות לעיתים קרובות לאחר הלידה. הסיבה אינה ״זה מסוכן״ — אלא עקרון ALARA: בדיקה שלא תשנה את ההחלטה הקלינית אינה מבוצעת בכלל, גם לא בהריון. לכך מצטרפים השקט הנפשי והעובדה שאת רוב הבעיות אפשר לעקוב אחריהן בבדיקה קלינית עד הלידה. כלומר, הכלל אינו ״אסור רנטגן בהריון״, אלא ״גם בהריון מצלמים רק את מה שנחוץ״.

אילו מצבים נחשבים ״צורך דחוף״?

התוויות דחופות — כלומר מצבים שבהם אין לדחות את הצילום:

• כאב שיניים חזק שאינו חולף — חשד למורסה (אבצס) או לדלקת בתעלת השורש.
• חבלה באזור הפה והלסת — שבר בלסת, שבר בשן.
• מורסה ודלקת פעילות — חשוב לשלוט בזיהום, כי זיהום מערכתי אצל אישה בהריון עלול להוות סיכון גם לעובר.
• גדילה של ציסטה או חשד לפתולוגיה גדולה.
• סימן לפגיעה עצבית בלתי מוסברת.

במצבים אלה דחיית הטיפול עלולה להיות מסוכנת יותר מהצילום: כאב, חוסר שינה, הפרעה בתזונה וזיהום מתפשט משפיעים על מצבה הכללי של האם. ACOG ממליץ שלא לדחות טיפולי שיניים בהריון, כולל צילומי רנטגן נחוצים.

אילו מצבים נדחים?

צילומים אלקטיביים — כלומר כאלה שאפשר להמתין איתם עד הלידה:

• צילום סקירה כללי מונע (אין תלונה ספציפית).
• CBCT לתכנון שתל דנטלי — השתל מתוכנן לאחר הלידה.
• צילומים ראשוניים לתחילת טיפול אורתודונטי.
• צילומים לטיפול אסתטי.
• טיפול רגיל בעששת, אם אפשר לבנות תוכנית טיפול על סמך בדיקה קלינית.

האם השליש משנה?

השליש הראשון הוא תקופת היווצרות האיברים, והוא נחשב לשלב הרגיש ביותר לקרינה רפואית באופן כללי; אבל המינון של צילום רנטגן של השיניים נמוך כל כך מסף הנזק, ש־ACOG אינו ממליץ לדחות בדיקה שיש לה התוויה בשום שליש. השליש השני נחשב בדרך כלל לתקופה הנוחה ביותר לטיפולי שיניים מתוכננים (הבחילות פוחתות, ועדיין לא קשה לשכב); בשליש השלישי שכיבה ממושכת על הגב עלולה להיות לא נוחה. כלומר, העיתוי נבחר לא לפי הסיכון לעובר, אלא לפי נוחות האם והצורך הקליני.

אמצעי הגנה — מה באמת מועיל?

• הצדקה — מצלמים רק אם הצילום ישנה את ההחלטה הקלינית.
• קולימציה ושדה קטן — הקרן מכוונת רק לשן או לאזור הנדרש; אם נדרש CBCT — ה־FOV הקטן ביותר האפשרי.
• גלאי דיגיטלי ופרוטוקול מותאם — מינון נמוך יותר.
• סינר עופרת — היה סטנדרט במשך עשרות שנים ואינו מזיק; אבל במכשירים דיגיטליים מודרניים עם קולימציה הקרינה המפוזרת נמוכה כל כך, שהמלצות ADA משנת 2024 כבר אינן רואות בשימוש שגרתי בסינר ובמגן בלוטת התריס צורך הכרחי. אם המטופלת מבקשת והוא אינו מפריע לצילום, אפשר להשתמש בו — זה לנוחות, ולא ״המגן היחיד״ של העובר.

ההגנה האמיתית היא בכך שהקרן אינה מגיעה לעובר (כיוון הקרן + קולימציה) ובהימנעות מצילומים מיותרים.

אילו בעיות שיניים שכיחות יותר בתקופת ההריון?

עלייה בבעיות שיניים בתקופת ההריון היא תופעה רגילה, והיא קשורה לכמה סיבות:

• שינויים הורמונליים — נטייה מוגברת לדלקת חניכיים (דלקת חניכיים של הריון).
• הקאות וחומצת קיבה — שוחקות את אמייל השן.
• הרגלי אכילה — ארוחות קטנות ותכופות יותר.
• שינויים בחילוף החומרים של הסידן (והמיתוס ש״התינוק לוקח את הסידן מהשיניים״ אינו נכון מבחינה מדעית — אם האם ניזונה כראוי, השיניים אינן נפגעות).

לכן מומלץ למי שמתכננות הריון לעבור בדיקת שיניים לפני ההריון — כך פוחת הצורך בצילומי רנטגן במהלכו.

מה הרופא עושה כשאישה בהריון מגיעה למרפאה?

התהליך הקליני הסטנדרטי:

1. נשאלת השאלה האם יש הריון ובאיזה שבוע (לכל הנשים בגיל הפוריות).
2. מתבצעת בדיקה קלינית.
3. מוערך האם הצילום אכן הכרחי מבחינה קלינית.
4. אם הוא נחוץ, נבחרים סוג הצילום וה־FOV / המינון הנמוכים ביותר האפשריים.
5. לפי בקשה מלבישים סינר (אין בכך צורך שגרתי).
6. מבצעים את הצילום.
7. התוצאה מוסברת למטופלת.

אם הרופא אינו פועל לפי שלבים אלה, שאלה על הפרוטוקול של המרפאה היא בחירה אחראית.

עברתי צילום רנטגן לפני ההריון — האם צריך לדאוג?

לא. המינון שמגיע לעובר מצילום רנטגן דנטלי שבוצע לפני שההריון היה ידוע נמוך מאוד ואינו יוצר סיכון קליני. ובכל זאת:

• עדכנו את רופא השיניים על ההריון.
• התייעצו עם הגינקולוג.
• אין לחזור על הצילום ללא התוויה קלינית חדשה.

טיפים מעשיים

• במקרה של הריון או אפשרות להריון — חשוב לעדכן את המרפאה.
• טיפולים אלקטיביים — לדחות לאחר הלידה.
• ליתר ביטחון — לעבור בדיקת שיניים לפני ההריון.
• להעדיף מרפאה עם ציוד דיגיטלי.
• לשאול על הפרוטוקול הקליני — זו זכותה המלאה של כל מטופלת.

בחירת מרפאה בבאקו למטופלות בהריון

במרפאה טובה, תשומת לב מיוחדת למטופלת בהריון היא סטנדרט:

• שאלת ההריון נשאלת בכל ביקור ראשון.
• צילומים אלקטיביים נדחים באופן אוטומטי.
• בהתוויות דחופות מופעל פרוטוקול מיוחד.
• התייעצות עם גינקולוג מתואמת בעת הצורך.

פרוטוקולים אלה מיושמים במסגרת שירותי הרדיולוגיה הדנטלית של המרפאה שלנו.

המלצות רשמיות — העמדה הבינלאומית

• ACOG (חוות דעת מס׳ 723, 2017/2019): צילום רנטגן אבחוני, כולל צילום שיניים, אינו קשור לנזק לעובר בשום שלב של ההריון; במינונים נמוכים מ־50 mGy הסיכון למומים או להפלה אינו עולה; אין לדחות בדיקה שיש לה התוויה.
• ADA (2024, JADA): כל צילום מוצדק ומותאם; במכשירים דיגיטליים עם קולימציה, סינר ומגן בלוטת התריס אינם דרישה שגרתית.
• ICRP (פרסום 103): חשיפה לקרינה רפואית מנוהלת תמיד לפי איזון תועלת־סיכון ועקרון האופטימיזציה (ALARA) — גם אצל מטופלת בהריון.

אף מסמך בינלאומי אינו קובע ש״צילום רנטגן של השיניים אסור לאישה בהריון״; כולם קובעים ש״יש להצדיק אותו ולבצע אותו באופן מיטבי״.

תקופת ההנקה — מה משתנה?

בתקופת ההנקה צילום רנטגן של השיניים מתבצע לפי ההתוויות הקליניות הרגילות. בשונה מההריון, אין סיכון לחשיפה ישירה של עובר. הקרינה אינה עוברת לחלב האם — קרני הרנטגן אינן ״נשארות״ בגוף, והן אינן נפלטות כשהמכשיר כבוי. לכן אצל אם מיניקה מיושמים פרוטוקולי הרנטגן הדנטליים הרגילים.

סיכום במשפט אחד

צילום רנטגן של השיניים בהריון אינו אסור: צילום שיש לו התוויה מתבצע, ובדיקה שאינה דחופה אפשר לדחות לאחר הלידה לפי הרצון; בכל מקרה נבחרים השדה הקטן ביותר ומינון מוצדק. המינון שמגיע לעובר נמוך בהרבה מסף הנזק.

שאלות נפוצות (FAQ)

האם אפשר לעבור צילום רנטגן של השיניים בתקופת ההריון?

כן — כשיש התוויה (כאב, דלקת, חבלה) הצילום אינו נדחה בשום שליש; בדיקה מתוכננת שאינה דחופה אפשר לדחות לאחר הלידה לפי הרצון. לפי ACOG, צילום רנטגן של השיניים אינו קשור לנזק לעובר.

איזה שליש בהריון בטוח יותר לצילום רנטגן?

המינון של צילום רנטגן של השיניים נמוך כל כך מסף הנזק, ש־ACOG אינו ממליץ לדחות בדיקה שיש לה התוויה בשום שליש. השליש השני הוא בדרך כלל התקופה הנוחה ביותר לטיפולי שיניים מתוכננים — וזאת בגלל נוחות האם, ולא בגלל הסיכון לעובר.

האם סינר עופרת מגן על העובר?

נעשה בו שימוש באופן מסורתי והוא אינו מזיק, אבל במכשירים דיגיטליים מודרניים עם קולימציה הקרינה המפוזרת שמגיעה לעובר ממילא נמוכה מאוד; ADA 2024 אינו רואה בסינר שגרתי צורך הכרחי. אם רוצים, אפשר ללבוש אותו — ההגנה האמיתית היא כיוון הקרן ללסת והימנעות מצילומים מיותרים.

עברתי צילום רנטגן ואחר כך גיליתי שאני בהריון — האם לדאוג?

לא. המינון שמגיע לעובר מצילום שיניים אחד נמוך מקרינת הרקע הטבעית היומית, ולפי ACOG אינו קשור לנזק. עם זאת, כדאי לעדכן את רופא השיניים ואת הגינקולוג.

יש לי כאב שיניים בהריון — אפשר לטפל בלי צילום רנטגן?

טיפולים דחופים רבים (טיפול שורש, שיכוך כאב, טיפול אנטיבקטריאלי) אפשר לבצע ללא צילום או עם מינימום צילומים. הרופא מבצע קודם כול בדיקה קלינית.

---

על הכותב

ד״ר בחטיאר אלייב — רופא שיניים, המנהל הקליני של מרפאת ״Smile by Dr. Bakhtiyar״. המאמר נבדק מבחינה רפואית על ידי ד״ר בחטיאר.

מאמר זה נועד למידע כללי בלבד ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. בתקופת ההריון יש להתייעץ עם רופא שיניים ועם גינקולוג לפני כל התערבות רפואית.

קביעת תור

בכל שאלה בנושא שיניים במהלך ההריון או בזמן תכנונו, אפשר לפנות למרפאה שלנו. קבעו תור אונליין או צרו איתנו קשר.