רנטגן ואבחון

מהו צילום אוקלוזלי?

מחבר: פורסם: עודכן לאחרונה:
צילום רנטגן של השיניים

צילום אוקלוזלי הוא צילום רנטגן תוך־פומי רחב. החיישן או הפילם ממוקמים בתוך הפה במקביל למשטח הסגר (משטח הנשיכה) של הלסת העליונה או התחתונה. הוא גדול בערך פי ארבעה מפילם פריאפיקלי רגיל. בתמונה אחת רואים בבירור כמה שיניים, את הרכס המכתשי ואת עצם החך. לרוב משתמשים בו כדי לאתר אצל ילדים שיניים שלא בקעו (שיניים כלואות), שיניים עודפות (סופרנומרריות), ציסטות ובעיות בחך.

מה מראים המחקרים? מבין הטכניקות התוך־פומיות, הצילום האוקלוזלי מכסה את השטח הרחב ביותר, אבל הוא עדיין צילום דו־ממדי (2D). הוא עוזר בהערכה ראשונית של המיקום של שיניים סמויות, של ציסטות ושינויים בעצם במרכז הלסת, של אבני רוק ושל שברים. עם זאת, הוא לא מראה את היחסים בעומק (International Endodontic Journal, 2009). לפי קריטריוני הבחירה של AAOMR, בוחרים את שיטת ההדמיה לפי השאלה הקלינית: כשצריך מבט רחב בוחרים בצילום פנורמי, וכשצריך לראות יחסים תלת־ממדיים בוחרים ב־CBCT. הצילום האוקלוזלי לא מחליף אותם, אלא משלים אותם. המינון נמוך (צילום תוך־פומי בודד נמדד במיקרו־סיוורטים), אבל מבצעים כל צילום רק כשיש לו התוויה. נושאים קשורים: שירות אבחון תלת־ממדי (CBCT) · מהו צילום פריאפיקלי? · מהו צילום פנורמי?.

למה צילום אוקלוזלי הוא טכניקה מיוחדת?

בצילומים תוך־פומיים רגילים (פריאפיקלי, צילום נשך) החיישן עומד אנכית. בצילום אוקלוזלי, לעומת זאת, החיישן מונח אופקית, לא אנכית על משטח הנשיכה, בין השיניים. המטופל נושך בעדינות את החיישן, וקרן הרנטגן מכוונת בזווית: בלסת העליונה מלמעלה למטה, ובלסת התחתונה מלמטה למעלה. כך התמונה לא מציגה רק שן אחת או שתיים. היא מכסה אזור רחב, כולל הכיוון הבוקו־לינגואלי (לחי–לשון) של העצם.

היתרון העיקרי של הטכניקה הוא שהיא נותנת תמונה בעלת ערך כשקשה למקם חיישן אצל ילדים קטנים מאוד, או כשמחפשים ממצא שמשתרע על שטח רחב (ציסטה, שן עודפת, צמנט שלא עבר מינרליזציה וכו׳).

השימושים של צילום אוקלוזלי: אינפוגרפיקה

מתי מבצעים צילום אוקלוזלי?

אלה ההתוויות הקליניות:

  1. המיקום של שיניים שלא בקעו (כלואות): בעיקר כדי לקבוע את המיקום של הניבים ושל החותכות המרכזיות בתוך החך.
  2. שיניים עודפות (סופרנומרריות) ומזיודנס: שיניים עודפות שנשארות מוסתרות בין החותכות הקדמיות.
  3. ציסטות ובעיות בחך: ציסטה דנטיגרית (ציסטה שעוטפת את כותרת השן) שגדלה, ציסטה רדיקולרית וגידולים בחך.
  4. אבנים בבלוטות הרוק (סיאלוליתים): כשיש חשד לאבן בצינור של בלוטת הרוק התת־לסתית (מתחת ללסת התחתונה).
  5. חבלות אצל ילדים: כדי לזהות שברים בשורשים של השיניים הקדמיות וסדקים בעצם המכתשית.
  6. הערכת חך שסוע (cleft palate): כדי לעקוב אחר מבנה החך בתמונה רחבה.
  7. שיניים שזזו ממקומן והמיקום הלבי־פלטלי (labial-palatal) שלהן: כדי לקבוע אם השן נוטה לכיוון הלחי או לכיוון החך.

כמה סוגים של צילום אוקלוזלי יש?

בפועל משתמשים בשלוש טכניקות עיקריות:

  • צילום אוקלוזלי קדמי (לסת עליונה): מכסה את החלק הקדמי של הלסת העליונה ואת החותכות המרכזיות. זו הבחירה העיקרית לאיתור שיניים עודפות וניבים שלא בקעו.
  • צילום אוקלוזלי צדדי (לסת עליונה): מראה מבט רחב של אזור הפרה־טוחנות והטוחנות, מהלחי ועד החך.
  • צילום אוקלוזלי קדמי (לסת תחתונה): מראה את מבנה העצם מאחורי החותכות התחתונות ואת הצינור של בלוטת הרוק.
  • צילום ב־90 מעלות (mandibular true occlusal): מבט מלא על רצפת הפה באזור הלסת התחתונה, להערכת סיאלוליתים וציסטות גדולות.

איך מבצעים צילום אוקלוזלי?

הבדיקה קצרה מאוד:

  1. מכניסים לפה חיישן או פילם בתוך עטיפה מיוחדת. המטופל נושך את החיישן בנוחות, וזה לא כואב.
  2. ראש המכשיר מכוון בזווית של 65–70 מעלות: בצילום אוקלוזלי קדמי של הלסת העליונה מכיוון המצח, ובצילום אוקלוזלי של הלסת התחתונה מתחת לסנטר.
  3. החשיפה נמשכת כמה שניות, והתמונה עוברת מהחיישן הדיגיטלי למחשב.
  4. התוצאה מופיעה על המסך מיד.

אצל ילדים משתמשים בחיישן קטן. ממקמים אותו מהר ובמיקום הנכון, כדי לא לעורר רפלקס הקאה.

מה רואים בצילום אוקלוזלי?

בתמונה אפשר לראות:

  • את מבנה החך בלסת העליונה ואת ההתפרשות הבוקו־לינגואלית;
  • תזוזה ושינוי מיקום באזור רצפת הפה של הלסת התחתונה;
  • את המיקום המדויק של שיניים שלא בקעו ושל שיניים שקועות בעצם;
  • את הגבולות ואת המינרליזציה של ציסטות וגידולים;
  • סיאלוליתים (אבני רוק);
  • סדקים בעצם המכתשית וחבלות;
  • גופים זרים בחללי החך.

עם זאת, צילום אוקלוזלי לא נותן מידע תלת־ממדי על עומק. כדי לקבוע את המיקום הבוקלי־פלטלי המדויק של שן, את עובי העצם ויחסים אנטומיים מורכבים, עדיף CBCT (טומוגרפיה תלת־ממדית).

ההבדל בין צילום אוקלוזלי לצילומי רנטגן אחרים

  • אוקלוזלי מול פריאפיקלי: צילום פריאפיקלי מראה בבירור את השורש של שן אחת או שתיים. צילום אוקלוזלי מראה אזור רחב. מהו צילום פריאפיקלי?
  • אוקלוזלי מול צילום נשך: צילום נשך (bitewing) מראה רק את הכתרים של השיניים האחוריות ואת אזור המגע ביניהן. צילום אוקלוזלי מכסה מקטע שלם של הלסת. מהו צילום נשך (bitewing)?
  • אוקלוזלי מול CBCT: צילום אוקלוזלי הוא תמונה דו־ממדית עם מינון נמוך. CBCT הוא תלת־ממדי, אבל דורש מינון גבוה יותר. אצל ילדים ובמקרים של חשד קל, צילום אוקלוזלי יכול להיות הבחירה הראשונה.

צילום אוקלוזלי אצל ילדים: למה הוא כל כך שימושי?

לצילום האוקלוזלי יש מקום מיוחד ברפואת שיניים לילדים, כי:

  • הפה של ילד קטן קטן, ולכן קשה למקם בו נכון חיישן פריאפיקלי;
  • בתמונה אחת רואים כמה שיניים ואת מבנה העצם, וכך המינון יורד;
  • הוא נוח יותר לילדים עם רפלקס הקאה חזק;
  • קל לזהות בו שיניים עודפות בתקופת שיני החלב ובעיות של שיניים קבועות שלא בקעו.

מידע מפורט על המינון: האם צילומי רנטגן דנטליים בטוחים לילדים?.

מינון קרינה

המינון של צילום אוקלוזלי דיגיטלי הוא בערך 0,005–0,009 mSv, קרוב לקרינה הטבעית שאנחנו חשופים לה ביום אחד. משתמשים בסינר עופרת ובמגן לבלוטת התריס. אצל ילדים מקצרים את זמן החשיפה לפי פרוטוקול נפרד לילדים.

לפני הבדיקה ואחריה

  • לא צריך הכנה.
  • יש להסיר חפצי מתכת מאזור הלסת.
  • אחרי הבדיקה אפשר לחזור מיד לשגרה.

לסיכום

צילום אוקלוזלי הוא כלי תוך־פומי שנותן ״תמונה רחבה״ של אזור גדול, בניגוד לצילום פריאפיקלי ולצילום נשך, שמראים אזור מוגבל. הוא חשוב במיוחד אצל ילדים, כשמחפשים שיניים שלא בקעו, שיניים עודפות, ציסטות ובעיות בחך. בפורמט דיגיטלי המינון נמוך והתוצאה מתקבלת מיד.

בבאקו אפשר לבצע צילומים אוקלוזליים, צילומים פריאפיקליים וצילומי CBCT, לילדים ולמבוגרים, בחדר הרנטגן הדיגיטלי שלנו.

לקביעת תור: טופס לקביעת תור אונליין

שאלות נפוצות (FAQ)

1. האם צריך להגיע בצום לצילום אוקלוזלי?

לא, אין צורך בהכנה מיוחדת. מכניסים את החיישן לפה, והבדיקה נמשכת כמה שניות.

2. האם צילום אוקלוזלי מזיק לילדים?

המינון נמוך מאוד, קרוב לקרינת הרקע הטבעית של יום אחד. כשמשתמשים במגנים ומבצעים את הצילום רק כשיש התוויה, הסיכון לילדים נחשב נמוך מאוד.

3. מה ההבדל בין צילום אוקלוזלי ל־CBCT?

צילום אוקלוזלי הוא צילום רנטגן תוך־פומי דו־ממדי שמראה אזור רחב. CBCT הוא טומוגרפיה תלת־ממדית שמראה במדויק את נפח העצם. במקרים מורכבים ממליצים על CBCT.

4. מה עושים אם החיישן מעורר רפלקס הקאה?

כשרפלקס ההקאה חזק, בוחרים חיישן קטן יותר, נושמים עמוק ומקצרים את זמן החשיפה. אם צריך, מבצעים את הצילום האוקלוזלי בתנוחה אחרת.

5. כמה שיניים רואים בצילום אחד?

בדרך כלל רואים במלואם 5–10 שיניים ואף יותר, את הרכס המכתשי ואת עצם החך. בזכות זה הצילום האוקלוזלי מתאים מאוד לחיפוש שיניים עודפות ושיניים כלואות.


כתב: ד״ר בחטיאר אלייב, רופא שיניים. המאמר נבדק על ידי רופא (עדכון אחרון: 2026-07-06).

מקורות

  1. New dimensions in endodontic imaging: part 1. Conventional and alternative radiographic systemsInternational Endodontic Journal, 2009
  2. Position statement of the American Academy of Oral and Maxillofacial Radiology on selection criteria for the use of radiology in dental implantology with emphasis on cone beam computed tomographyOral Surgery, Oral Medicine, Oral Pathology and Oral Radiology, 2012 (AAOMR)
  3. Effective dose of dental CBCT — a meta analysis of published data and additional data for nine CBCT unitsDentomaxillofacial Radiology, 2015

המאמר נועד למידע כללי בלבד ואינו מחליף אבחון, בדיקה או טיפול אישיים. לקבלת החלטה המתאימה למקרה שלכם יש להיוועץ ברופא.