מפרק הלסת וסגר

מהו ברוקסיזם וכיצד הידוק שיניים משפיע על מפרק הלסת?

מחבר: פורסם: עודכן לאחרונה:
סד לילה שקוף (splint)

ברוקסיזם הוא פעילות חוזרת של שרירי הלעיסה: הידוק שיניים, חריקת שיניים או החזקת הלסת במתח. יש לו שתי צורות — ברוקסיזם בשינה (בלילה, ללא מודעות) וברוקסיזם בערות (ברגעי ריכוז או מתח). הידוק השיניים שוחק את האמייל, גורם לסדקים ולרגישות בשיניים, מעייף את שרירי הלעיסה ומגביר את העומס על מפרק הלסת — ומכאן עייפות הלסת בבוקר, כאב ברקות ואי־נוחות במפרק. הטיפול הוא לרוב שילוב של סד לילה, שינוי הרגלים והפחתת מתחים.

עיקרי הדברים

  • ברוקסיזם אינו ״מחלה״ אחת; לפי קונצנזוס בינלאומי, אצל אדם בריא הוא נחשב להתנהגות, ורק כשהוא גורם נזק הוא נחשב לבעיה קלינית.
  • הסיבות לברוקסיזם בשינה ולברוקסיזם בערות, וגם הטיפול בהם, שונים; אצל אנשים רבים שניהם קיימים יחד.
  • הנזק לשיניים (שחיקה, סדקים, שבר של שחזורים) והעומס על מפרק הלסת והשרירים הם ההשלכות העיקריות.
  • סד לילה מגן על השיניים; הראיות לכך שהוא ״מכבה״ את הברוקסיזם חלשות.
  • מתח, איכות השינה, תרופות מסוימות, קפאין, טבק ואלכוהול הם גורמים תורמים.

מהו ברוקסיזם ולמה קוראים לו ״התנהגות״?

הקונצנזוס הבינלאומי שפורסם ב-2018 בכתב העת Journal of Oral Rehabilitation מגדיר ברוקסיזם כך: פעילות חוזרת של שרירי הלעיסה — הידוק או חריקה של השיניים, או מתיחה או דחיפה של הלסת קדימה. אותו מסמך מבחין בין שני מצבים נפרדים: ברוקסיזם בשינה וברוקסיזם בערות. הנקודה החשובה היא שהקונצנזוס רואה בברוקסיזם אצל אדם שבריא מכל בחינה אחרת התנהגות ולא מחלה; אצל חלק מהאנשים הוא גורם סיכון לשחיקת שיניים ולכאב, ואצל אחרים אינו גורם נזק כלל.

זוהי גישה מרגיעה ובו בזמן גם מדייקת עבור המטופלים: המטרה אינה ״להעלים לגמרי״ את הברוקסיזם, אלא לנהל את הנזק ואת התלונות שהוא גורם.

ברוקסיזם בשינה

מתרחש בזמן השינה, ובדרך כלל האדם אינו מודע לו; פעמים רבות בן או בת הזוג שומעים את הרעש, או שרופא השיניים מבחין בשחיקה. הוא קשור לרגעי יקיצה קצרים (מיקרו־יקיצות) במהלך השינה, ועשוי להופיע יחד עם הפרעות שינה כמו נחירות ודום נשימה בשינה. חריקה (שפשוף השיניים לצדדים) שכיחה יותר בצורה זו.

ברוקסיזם בערות

הידוק שיניים והחזקת הלסת במתח בזמן ערות, בדרך כלל בזמן ריכוז, מול המחשב, בנהיגה או ברגעים מלחיצים. כאן כמעט אין רעש, והסימן העיקרי הוא עייפות בלסת וברקות לקראת סוף היום. צורה זו קשורה יותר למתח, ואפשר לשלוט בה בעזרת מודעות.

הסימנים: איך מזהים ברוקסיזם?

אנשים רבים אינם שמים לב לכך במשך שנים. אלה סימני האזהרה:

  • עייפות או כאב בלסת, ברקות או בלחיים בבוקר.
  • כאב ראש בבוקר, במיוחד באזור הרקות.
  • השטחה של קצות השיניים, התקצרות של השיניים החותכות.
  • רגישות מוגברת של השיניים לקור ולמתוק.
  • סדקים בשיניים, שבר חוזר של סתימות או כתרים.
  • סימני נשיכה בצד הפנימי של הלחי ובשולי הלשון.
  • רעשים, מתח או נוקשות במפרק הלסת בעת פתיחת הפה.
  • בן או בת הזוג שומעים רעשי חריקה בלילה.

לפי מסמך הקונצנזוס, ההערכה של ברוקסיזם נעשית בשלוש רמות: ״אפשרי״ (רק על סמך דיווח עצמי של המטופל), ״סביר״ (דיווח עצמי + סימנים בבדיקה הקלינית) ו״ודאי״ (בנוסף, תיעוד של פעילות השרירים במכשיר — למשל במעבדת שינה). בעבודה היומיומית שתי הרמות הראשונות מספיקות כדי לבנות תוכנית.

שרשרת ההשפעה של ברוקסיזם: מעומס על השרירים לשחיקת שיניים ולמתח במפרק הלסת הידוק וחריקת שיניים שוחקים מצד אחד את האמייל ויוצרים סדקים, ומצד שני מחזיקים את שרירי הלעיסה ואת מפרק הלסת תחת עומס מתמיד.

כיצד ברוקסיזם משפיע על השיניים?

בדרך כלל השיניים נוגעות זו בזו במהלך היום רק בזמן לעיסה ובליעה — בסך הכול דקות ספורות. בברוקסיזם, לעומת זאת, המגע הזה נמשך זמן רב הרבה יותר, והוא נעשה בכוח גדול פי כמה מזה של לעיסה רגילה. ההשלכות:

  • שחיקת האמייל: משטחי הלעיסה של השיניים משתטחים, והשוליים החותכים נעשים דקים. האמייל אינו מתחדש.
  • סדקים ושברים: במיוחד בשיניים עם סתימות גדולות ובשיניים שעברו טיפול שורש.
  • רגישות: ככל שהאמייל נעשה דק יותר, הדנטין שמתחתיו נחשף.
  • נזק לשחזורים: סתימות, כתרים, ציפויים (ונירים) ותותבות על גבי שתלים סובלים מהעומס הזה. עבור מטופלים שמתכננים ציפויים, ברוקסיזם הוא גורם שחובה לקחת בחשבון — על כך אנחנו מרחיבים במאמר כמה שנים מחזיקים ציפויים (ונירים).
  • עומס על החניכיים ועל העצם: כוח מופרז לאורך זמן עלול להשפיע גם על הרקמות התומכות בשיניים.

כיצד ברוקסיזם משפיע על מפרק הלסת?

זו השאלה המרכזית של המאמר, והתשובה סובבת סביב המילה ״עומס״.

השרירים. בברוקסיזם, שרירי הלעיסה (שריר המסטר בלחי והשריר הטמפורלי ברקה) נשארים מתוחים במשך שעות בלילה או לאורך זמן רב במהלך היום. כמו כל שריר, גם הם מתעייפים וכואבים, ונוצרות בהם נקודות קשות וכואבות. עייפות הלסת בבוקר וכאב ברקות הם תוצאה ישירה של העומס הזה על השרירים. בקריטריונים האבחוניים הבינלאומיים מצב זה נקרא ״מיאלגיה״ (כאב שרירים), והוא הצורה הנפוצה ביותר של בעיות מפרק הלסת (TMD).

המפרק עצמו. כשהשיניים מהודקות, ראש המפרק של הלסת התחתונה (הקונדיל) נלחץ בחוזקה רבה יותר אל השקע שבעצם הרקה. הדיסק המפרקי שביניהם והרצועות שמחזיקות אותו נאלצים לשאת את הלחץ הזה כל הזמן. עם הזמן הדבר עלול ליצור תנאים לדלקת סביב הדיסק (כאב במפרק), לרפיון של הרצועות ובמקרים מסוימים לתזוזה של הדיסק. וכאן חשוב להיות כנים: ברוקסיזם והפרעות במפרק הלסת מופיעים פעמים רבות יחד ומחזקים זה את זה, אבל לא נכון לומר ש״כל ברוקסיזם פוגע במפרק״; הקשר הוא אישי ותלוי בגורמים רבים. גם ה-NIDCR מסביר את הגורם ל-TMD כשילוב של גורמים כמו נטייה גנטית, מתח ותפיסת כאב — וברוקסיזם הוא אחד הגורמים התורמים החזקים בתמונה הזו.

המסקנה המעשית. אצל מטופל עם תלונות במפרק הלסת צריך לחפש ברוקסיזם, ואצל מטופל עם ברוקסיזם צריך לבדוק את המפרק ואת השרירים. לרשימה המלאה של הסימנים אפשר לעיין במאמר סימנים לבעיה במפרק הלסת.

סיבות וגורמים תורמים

לברוקסיזם אין סיבה אחת. במידע למטופלים של ה-NHS מצוינים מתח וחרדה כגורם השכיח ביותר; גורמים נוספים:

  • הפרעות שינה — נחירות, דום נשימה בשינה (הפסקות נשימה בזמן השינה).
  • תרופות מסוימות — חלק מהתכשירים שניתנים לבעיות שינה, לדיכאון ולחרדה.
  • טבק, אלכוהול בכמות מופרזת וקפאין, במיוחד בשעות הערב.
  • הרגלים — לעיסת מסטיק, כסיסת ציפורניים, נשיכת עטים (״מאמנים״ את השרירים).
  • נטייה גנטית — ברוקסיזם במשפחה מעלה את הסיכון.

הסגר (האופן שבו השיניים נפגשות זו עם זו) נחשב במשך שנים רבות לסיבה העיקרית. הראיות כיום אינן תומכות בכך; הסגר נלקח בחשבון לא כסיבה לברוקסיזם, אלא כגורם שקובע לאן העומס מופנה. הנושא הזה מורחב בנפרד במאמר הסגר (נשיכה) ומפרק הלסת.

הטיפול: מה עוזר?

אין שיטה אחת ש״עוצרת לגמרי״ את הברוקסיזם; לכן התוכנית משלבת בדרך כלל כמה כיוונים.

סד לילה (סד סגר)

זהו לוח פלסטיק קשיח או חצי־קשיח, המותאם אישית לפי מידה, שמרכיבים בזמן השינה. הוא יוצר חיץ בין השיניים, מונע את השפשוף של האמייל ומפזר את הכוח על שטח רחב יותר. סקירה שיטתית של Cochrane משנת 2007 (5 מחקרים אקראיים) הגיעה למסקנה הבאה: אין מספיק ראיות כדי לומר שסד לילה מפחית את הברוקסיזם בשינה עצמו, אבל ייתכן שיש לו תועלת במניעת שחיקת השיניים. נכון לקרוא זאת כך: הסד הוא אמצעי הגנה, ולא ״טיפול מרפא״. יש לו ערך בהגנה על השיניים ועל השחזורים; אצל מטופלים רבים הוא גם מקל על כאבי השרירים, אבל ההשפעה הזו אינה זהה אצל כולם.

סדים ״אוניברסליים״ מוכנים שנקנים בבית מרקחת עוזרים לפעמים באופן זמני, אבל מכיוון שהם אינם מותאמים בדיוק לשיניים, הם עלולים לשנות את הסגר ולגרום לאי־נוחות. סוגי הסדים, איזה סד נבחר בכל מצב ואופן השימוש בו מוסברים בנפרד במאמר טיפול בסד TMJ.

שינוי ההרגל בשעות היום

בברוקסיזם בערות, השיטה היעילה ביותר היא מודעות. כלל פשוט: ״שפתיים צמודות, שיניים מופרדות״. במהלך היום, ברגע ששמים לב שהשיניים נוגעות זו בזו — משחררים את הלסת. תזכורת בטלפון או סימן קטן שמודבק על שולחן העבודה עוזרים למטופלים רבים. גם החזקת קצה הלשון מאחורי השיניים העליונות מרפה את השרירים.

מתח ושינה

ה-NHS ממליץ על שיטות הרפיה (תרגילי נשימה, מוזיקה), על שגרת שינה קבועה ועל קומפרס חם או קר על הלסת. כשהמתח קשה, תמיכה של פסיכולוג או ייעוץ רפואי יכולים להיות חלק מהתוכנית. אם יש חשד לנחירות או להפסקות נשימה בשינה, נדרשת הערכה אצל רופא שינה — במקרים כאלה הברוקסיזם פוחת פעמים רבות כשבעיית השינה נפתרת.

אורח חיים

הפחתת קפאין ואלכוהול בערב, הפסקת עישון והגבלת מסטיק ומזון קשה מקטינות את העומס על השרירים.

שחזור השיניים

שיניים שחוקות משוחזרות פעמים רבות רק אחרי שהברוקסיזם נמצא בשליטה; אחרת גם השחזורים החדשים חשופים לאותו עומס. בשחיקה קשה ייתכן שיהיה צורך בתוכניות נרחבות שבהן משחזרים את גובה הסגר — זה נושא לדיון נפרד.

במרפאה שלנו תלונות על ברוקסיזם ועל מפרק הלסת מטופלות במסגרת מפרק הלסת וגנתולוגיה; סד הלילה מותאם אישית לפי מידה.

מתי לפנות לרופא?

  • אם כאב לסת או כאב ראש בבוקר נמשכים שבועות.
  • אם הבחנתם בשחיקה, בסדקים או ברגישות בשיניים.
  • אם סתימות, כתרים או ציפויים נשברים לעיתים קרובות.
  • אם יש כאב או רעשים במפרק הלסת, או הגבלה בפתיחת הפה.
  • אם בן או בת הזוג שומעים חריקה בלילה ויש גם נחירות.

שאלות נפוצות

האם אפשר לרפא ברוקסיזם לגמרי? ברוב המקרים המטרה אינה ״להעלים לגמרי״, אלא לשמור עליו בשליטה. הגנה על השיניים, הפחתת כאבי השרירים וטיפול בגורמים התורמים (מתח, שינה, הרגלים) הן מטרות מציאותיות ובנות השגה.

האם צריך להרכיב את סד הלילה בכל לילה? יש לפעול לפי ההנחיות של הרופא; בדרך כלל ממליצים בכל לילה, כי אי אפשר לדעת מראש באיזה לילה החריקה תתגבר. יש לבדוק את הסד מדי פעם ולהחליף אותו כשהוא נשחק.

האם חריקת שיניים אצל ילדים היא סיבה לדאגה? בתקופת שיני החלב חריקה נפוצה יחסית, ופעמים רבות היא פוחתת עם הגיל. אם יש כאב, שחיקה בולטת של השיניים או בעיית נשימה בשינה (נחירות, הפסקות נשימה), כדאי להתייעץ עם רופא הילדים ועם רופא השיניים.

האם בוטוקס עוזר לשרירי הלעיסה? במקרים קשים מסוימים משתמשים בהזרקת בוטולינום טוקסין לשרירי הלעיסה כדי להפחית באופן זמני את כוח השרירים. זו אינה הבחירה הראשונה; האפשרות נשקלת בהחלטת מומחה כשהשיטות השמרניות אינן מספיקות.

האם ברוקסיזם מונע השתלת שתלים או הרכבת ציפויים? הוא אינו מונע, אבל משנה את התוכנית: לוקחים בחשבון את בחירת החומר ואת תכנון הסגר, והשימוש בסד לילה הופך לחובה. אל תסתירו את הברוקסיזם — כשהרופא יודע עליו, השחזור מחזיק זמן רב יותר.

סיכום

ברוקסיזם — הידוק וחריקת שיניים בשינה או בערות — שוחק את השיניים, פוגע בשחזורים ומחזיק את שרירי הלעיסה ואת מפרק הלסת תחת עומס מתמיד. העומס הזה בא לידי ביטוי בעייפות הלסת בבוקר, בכאב ברקות ובתלונות במפרק. סד לילה הוא אמצעי אמין להגנה על השיניים, אבל הוא אינו ״מכבה״ את הברוקסיזם עצמו; לכן שינוי הרגלים וניהול המתח והשינה הם חלק בלתי נפרד מהתוכנית. הצעד הראשון להערכת המצב האישי הוא ייעוץ אצל גנתולוג.

מקורות

  1. International consensus on the assessment of bruxism: Report of a work in progressJournal of Oral Rehabilitation, 2018
  2. Occlusal splints for treating sleep bruxism (tooth grinding)Cochrane Database of Systematic Reviews, 2007
  3. Teeth grinding (bruxism)NHS (National Health Service, UK)
  4. TMD (Temporomandibular Disorders)National Institute of Dental and Craniofacial Research (NIDCR), NIH

המאמר נועד למידע כללי בלבד ואינו מחליף אבחון, בדיקה או טיפול אישיים. לקבלת החלטה המתאימה למקרה שלכם יש להיוועץ ברופא.