אימפלנטולוגיה

כמה שנים מחזיק שתל דנטלי ומה קובע את אורך חייו?

מחבר: פורסם:
אישה מבוגרת בודקת את שיניה ומחייכת

לא נכון לתאר את אורך החיים של שתל במספר אחד. במעקבים ארוכי טווח, הרוב המכריע של השתלים עדיין נמצאים בפה גם אחרי 10 שנים. כלומר, מדובר בשיקום שמתוכנן להחזיק שנים ארוכות. אבל זו לא הבטחה אישית. את התוצאה קובעים מצב העצם, מיקום השתל, הסגר (הנשיכה), הניקוי היומיומי והמעקב הקבוע. ויש עוד הבחנה חשובה: חלק הטיטניום שבתוך העצם והכתר שמעליו לא מחזיקים אותו זמן.

עיקרי הדברים

  • בנתוני מעקב של 10 שנים שיעור השרידות של השתלים (כלומר, השתל נשאר בפה) גבוה. אבל זה ממוצע של קבוצה, לא הבטחה אישית.
  • השתל שבתוך העצם מחזיק בדרך כלל יותר מהכתר שמעליו. את הכתר מחליפים כשיש צורך.
  • הסיבה העיקרית לאובדן שתל היא לא ״התבלות״ של הטיטניום. הסיבות הן דלקת שמלווה באובדן עצם (פרי־אימפלנטיטיס) ובעיות של עומס מכני.
  • אצל מטופלים שנמצאים בתוכנית קבועה של טיפול תחזוקה מקצועי, מחלות סביב השתל נפוצות פחות.
  • רק רופא השיניים יכול להעריך את הפרוגנוזה במקרה שלכם, אחרי בדיקה והדמיה.

למה אנחנו לא נותנים מספר מדויק לשאלה ״כמה שנים זה מחזיק?״

שתל הוא בורג מטיטניום (לפעמים מסגסוגת טיטניום־זירקוניום) שמחליף את שורש השן ומתחבר ישירות לעצם. החיבור הזה נקרא אוסאואינטגרציה. הסברנו בנפרד מאילו חלקים מורכב שתל: מהו שתל דנטלי.

טיטניום לא נרקב ועמיד בפני שחיקה. כלומר, לשתל אין ״תוחלת שימוש״ שנקבעה מראש כמו לחלק של מכונית. השתל ממשיך לשרת כל עוד העצם והחניכיים סביבו בריאות והתותבת שמעליו מפזרת את העומס כמו שצריך. לכן התשובה הכנה היא לא ״X שנים״, אלא ״שנים ארוכות, אם התנאים האלה נשמרים״.

מה מראים המחקרים

סקירות שיטתיות מעריכות את התוצאות ארוכות הטווח של שתלים כגבוהות. במטא־אנליזה שאיחדה נתוני מעקב של 10 שנים, כ־96% מהשתלים נשארו במקומם. המדד שנבדק כאן הוא שרידות השתל, כלומר האם השתל נשאר בפה לאורך התקופה הזו. באותה סקירה, בחישוב שמרני יותר שלוקח בחשבון נתונים חסרים, המספר יורד מעט. גם בקבוצות גיל מבוגרות יותר המדד נמוך יחסית.

איך צריך לקרוא את המספר הזה? זו תוצאה ממוצעת של אלפי שתלים. את מה שיקרה לשתל שלכם קובעים הנתונים שלכם ולא הממוצע: העצם, מצב הבריאות הכללי והטיפול היומיומי. ועוד נקודה שלא כדאי לבלבל: ״שרידות״ פירושה שהשתל נשאר בפה. גם כשהשתל נשאר במקומו, יכולה להתפתח סביבו דלקת, ויכולה להופיע תקלה טכנית בצד התותבת.

אורך החיים של השתל ושל הכתר אינו זהה

בייעוץ מבלבלים הרבה פעמים בין שני הדברים האלה. המערכת מורכבת משני חלקים:

  • השתל (הבורג): החלק שבתוך העצם. הוא נשאר במקומו כל עוד העצם בריאה.
  • האבטמנט והכתר (התותבת): החלק שרואים בפה ושנושא את עומס הלעיסה. הוא נשחק, הוא יכול להישבר, הבורג שלו יכול להשתחרר והצמנט יכול להיחלש.

בסקירה רחבה שבדקה תותבות קבועות על שתלים, שיעור השרידות של השתלים היה גבוה מזה של התותבות. באותה סקירה, במהלך 5 שנות מעקב, אצל כשליש מהמטופלים נרשם לפחות סיבוך ביולוגי או טכני אחד. המדד שנבדק כאן הוא שכיחות הסיבוכים, לא אובדן השתל. הבעיות הטכניות השכיחות ביותר הן סדקים ושבירה של ציפוי הקרמיקה, השתחררות הבורג ואובדן האחיזה בתותבות מוצמנטות.

המסקנה המעשית פשוטה: אם אחרי כמה שנים מחליפים את הכתר או מהדקים את הבורג, זה לא אומר ש״השתל נכשל״. זה מחזור השירות הרגיל של החלק במערכת שאפשר לתקן.

מה משפיע על אורך החיים של השתל

שרטוט חתך של הלסת שמציג זה לצד זה רמת עצם תקינה ואובדן עצם בפרי־אימפלנטיטיס מה שקובע קודם כול את אורך החיים של השתל הוא גובה העצם שמחזיקה אותו.

גורמים שקשורים אליכם

מצב הבריאות הכללי, עישון, סוכרת שאינה מאוזנת ומחלת חניכיים קשה בעבר (פריודונטיטיס) הם גורמים שנחקרים בהקשר של יציבות הרקמות סביב השתל. אין זה אומר שמטופלים כאלה לא מקבלים שתלים. פשוט בונים את התוכנית בזהירות רבה יותר, והמעקב צמוד יותר.

התכנון והשלב הכירורגי

הנפח והאיכות של העצם, גודל השתל, מיקומו התלת־ממדי והיציבות הראשונית שלו הם הבסיס לתוצאה ארוכת הטווח. קשה לנקות שתל שהוחדר בזווית שגויה או בלי תמיכה של רקמות, וזה מעלה את הסיכון לדלקת בעתיד. לכן במרפאה שלנו התכנון נעשה על גבי הדמיות CBCT (טומוגרפיה ממוחשבת בקרן קונית). אם אין מספיק עצם, דנים קודם בשחזור הנפח.

התותבת והסגר

לשתל יש הבדל חשוב משן טבעית: אין לו רצועה פריודונטלית, כלומר חסרה ״כרית״ שמרככת את העומס. לכן כיוון מדויק של הסגר, וסד לילה במקרה של הידוק או חריקת שיניים בלילה (ברוקסיזם), הם חלק מהתוכנית ארוכת הטווח.

היגיינה ומעקב

כשמצטבר רובד חיידקי סביב השתל, יכולה להתפתח קודם דלקת הפיכה של הרירית (מוקוזיטיס סביב השתל), ואחר כך פרי־אימפלנטיטיס שמלווה באובדן עצם. לפי דוח הקונצנזוס של הסדנה העולמית של 2017, פרי־אימפלנטיטיס הוא מצב שקשור לרובד, ומאופיין בדלקת ובאובדן עצם שמתקדם עם הזמן. במאמר מהו פרי־אימפלנטיטיס הסברנו שלב אחר שלב איך התהליך הזה מתחיל.

מעקב: הדרך הפשוטה ביותר להאריך את אורך החיים של השתל

נתונים מסקירות שיטתיות וממטא־אנליזות מראים שאצל מטופלים שנמצאים בתוכנית קבועה של טיפול תחזוקה, מחלות סביב השתל נפוצות פחות. במילים אחרות, החלק הזה נמצא לגמרי בידיים שלכם.

ביקור מעקב נראה בדרך כלל כך:

  • בודקים את מצב החניכיים ואם יש דימום בזמן בדיקה עם גשושית;
  • מנקים רובד ואבנית במכשירים שמתאימים למשטח השתל;
  • בודקים את הסגר ואת הברגים של התותבת;
  • אם רופא השיניים רואה צורך, מצלמים צילום רנטגן לביקורת כדי להשוות את גובה העצם.

המרווח בין הביקורים לא זהה אצל כולם. הוא נקבע לפי היסטוריה של מחלות חניכיים, עישון והרגלי היגיינה. נושאים כמו טכניקת הניקוי היומיומית, מברשת בין־שינית ומכשיר השקיה ריכזנו במאמר טיפול ארוך טווח לאחר השתלה.

ומה אם השתל אובד?

שתל יכול לאבוד בשלב מוקדם (כשהאוסאואינטגרציה לא מתרחשת) או אחרי שנים (בעיקר בעקבות אובדן עצם). נפיחות בחניכיים שלא חולפת, מוגלה או תזוזה של השתל מחייבות בדיקה בלי לדחות. כתבנו על הסימנים האלה בנפרד במאמר סימנים לכישלון שתל.

במקרים רבים אפשר להחדיר שתל חדש במקום שתל שאבד. אבל לשם כך צריך לחכות שהעצם תחלים, ולעיתים קרובות גם לשחזר את נפח העצם. בדיוק בגלל זה, תכנון נכון של השתל הראשון ומעקב קבוע אחריו חוסכים גם זמן וגם כסף. בתהליך השתלת שיניים, כל שלב בתוכנית כפוף להיגיון ארוך הטווח הזה.

שאלות נפוצות

האם זה נכון לומר ש״השתל הוא לכל החיים״? הביטוי הזה נפוץ מאוד בשפה של פרסומות, אבל הוא לא משמש בשפה המדעית. הגישה הנכונה היא זו: השתל הוא פתרון ארוך טווח, והוא משרת כל עוד הוא מוקף ברקמות בריאות. אף שיקום רפואי לא מגיע עם הבטחה מוחלטת.

כל כמה שנים צריך להחליף את הכתר? לפי המצב, לא לפי לוח השנה. אם הכתר שלם, השוליים שלו יושבים היטב והוא מתאים לסגר, לא נוגעים בו. מחליפים אותו כשהקרמיקה נסדקת או נשברת, כשהשוליים כבר לא מתאימים או כשיש בעיה בבורג.

האם אפשר להרגיש לבד אובדן עצם סביב השתל? בדרך כלל לא. השלב המוקדם עובר בלי כאב, ורואים אותו רק בבדיקה, בבדיקה עם גשושית ובצילום רנטגן. לכן צריך להגיע לביקורת גם כשאין שום תלונה.

האם הגיל משפיע על אורך החיים של השתל? הגיל עצמו לא מונע השתלה. התפקיד העיקרי הוא של מצב הבריאות הכללי, התרופות שנוטלים, מצב העצם והיכולת לשמור על היגיינה. גם אם בחלק מהמחקרים המדדים בקבוצות מבוגרות יותר נמוכים מעט, ההחלטה מתקבלת תמיד באופן אישי.

האם מצב השיניים הטבעיות שלי משפיע על אורך החיים של השתל? כן. מחלת חניכיים פעילה משנה את הסביבה החיידקית בפה ויכולה להשפיע גם על הרקמות סביב השתל. בדיוק בגלל זה, לעיתים קרובות משלימים את תוכנית ההשתלה אחרי הטיפול בשיניים הטבעיות.

לסיכום

את אורך החיים של שתל אי אפשר לבטא במספר אחד. מעקבים ארוכי טווח מראים שרוב השתלים עדיין מתפקדים גם אחרי עשור. אבל מי ששומר על התוצאה הזו הוא לא החומר, אלא תכנון נכון, תותבת מתאימה, היגיינה יומיומית ומעקב קבוע. החלפת הכתר אחרי כמה שנים היא חלק מהמחזור הטכני הרגיל.

כדי להעריך את המצב האישי שלכם, הדרך הנכונה ביותר להתחיל היא ייעוץ ותוכנית שנבנית על סמך הדמיה.

מקורות

  1. Long-term (10-year) dental implant survival: A systematic review and sensitivity meta-analysisJournal of Dentistry, 2019 (PubMed)
  2. A systematic review of the survival and complication rates of implant-supported fixed dental prostheses (FDPs) after a mean observation period of at least 5 yearsClinical Oral Implants Research, 2012 (DARE, NCBI Bookshelf)
  3. Peri-implant diseases and conditions: Consensus report of workgroup 4 of the 2017 World WorkshopJournal of Clinical Periodontology, 2018 (EFP)
  4. Impact of Maintenance Therapy for the Prevention of Peri-implant Diseases: A Systematic Review and Meta-analysisJournal of Dental Research, 2016

המאמר נועד למידע כללי בלבד ואינו מחליף אבחון, בדיקה או טיפול אישיים. לקבלת החלטה המתאימה למקרה שלכם יש להיוועץ ברופא.