כן. צילום רנטגן, ובמיוחד צילום נשך (bitewing), הוא שיטת האבחון האמינה ביותר לגילוי מוקדי עששת נסתרים שלא רואים בעין ושלא כואבים בכלל. מוקדי עששת בין השיניים (עששת אינטרפרוקסימלית) יכולים להישאר נסתרים לגמרי בבדיקה חזותית, אבל בצילום רנטגן העששת נראית בבירור ככתם כהה. המאמר הזה עוסק בגילוי עששת בצילום רנטגן. צילום הנשך מוסבר כאן ככלי אבחון, ואת טכניקת הצילום עצמה אנחנו מתארים במאמר נפרד: מהו צילום נשך (bitewing)?.
לפי השלב של המוקד שהתגלה בוחרים ברמינרליזציה, באיטום או בסתימה. כל אלה הם חלק מהשירות טיפול בעששת.
מהי עששת נסתרת ולמה היא כל כך מסוכנת?
עששת היא תהליך הרסני: חיידקים שנצמדים לפני השן מייצרים חומצה, והיא חודרת לאמייל ואחר כך לדנטין. אבל לא כל עששת מורגשת. ״עששת נסתרת״ היא עששת שהמטופל לא מרגיש ושרופא השיניים לא יכול לראות בעין, ולכן היא המטעה מכולן.
עששת כזו מופיעה בדרך כלל במקומות האלה:
- בין השיניים (האזור האינטרפרוקסימלי): בין השיניים הקדמיות וגם בין השיניים האחוריות. מברשת השיניים לא מגיעה לאזור הזה, ולכן עששת מתפתחת בו בקלות.
- מתחת לסתימה: עם הזמן, השוליים של סתימה ישנה מאמלגם או מחומר מרוכב (קומפוזיט) מאבדים את האטימות שלהם, וחיידקים חודרים מתחתיה.
- בצוואר השן: החלק שבו השן פוגשת את החניכיים. העששת נוצרת כאן בדרך כלל בקו החניכיים, על הצד החיצוני של השן.
- בחריצים העמוקים של משטח הלעיסה: האמייל יכול להיראות בריא, אבל מתחתיו כבר יכול להתחיל תהליך של דה־מינרליזציה.
בשלב המוקדם אין תסמינים, ולכן אנשים רבים לא פונים לרופא השיניים עד שמתחיל כאב חזק. עד אז העששת עלולה כבר להגיע לעצב השן (הפולפה), כלומר למצב שדורש טיפול שורש.
למה צילום נשך הוא תקן הזהב באבחון עששת?
צילום פנורמי מראה את התמונה הכללית: עצם הלסת, הסינוסים, השורשים והאזורים סביב קצות השורשים. אבל הוא לא מראה בדיוק מספיק את האזור שבין השיניים, כי השיניים מוקרנות זו על גבי זו.
צילום נשך (bitewing) מבוסס על היגיון אחר לגמרי:
- מניחים את הסרט (או חיישן דיגיטלי) בתוך הפה, צמוד לשיניים.
- המטופל נושך מחזיק פלסטיק קטן, ומכאן השם ״bitewing״: כנף שנושכים בשיניים.
- קרן הרנטגן עוברת רק דרך כותרות השיניים, כלומר דרך האזור שבו עששת מתחילה לרוב.
- כך השיניים האחוריות של הלסת העליונה ושל הלסת התחתונה מופיעות באותו צילום, ונקודת המגע בין השיניים נראית במלואה.
היתרון של הטכניקה הזו: הקרן עוברת דרך שני צידי האזור שבין השיניים, ולכן היא חושפת שינויים בצפיפות באזור הזה (דה־מינרליזציה). עששת פחות צפופה מהאמייל, ולכן היא נראית בצילום ככתם כהה יותר. רופא השיניים בוחן את האזורים הכהים האלה ומאתר את מוקד העששת בדיוק.
מחקרים מראים שצילום נשך מגלה עששת בין השיניים מוקדם פי 3–5 מבדיקה חזותית.
איך עששת נראית בצילום רנטגן?
יש כלל פשוט לקריאת צילום רנטגן: רקמה בריאה נראית בהירה, כלומר לבנה. חלל, עששת או דלקת נראים כהים, כלומר שחורים.
אמייל בריא נראה בצילום לבן ובוהק מאוד. ככל שהעששת חודרת מפני האמייל פנימה, הבוהק הזה פוחת והאזור מתכהה. רופא השיניים קובע את שלב העששת לפי הגודל, העומק והצורה של הכתם הכהה:
- שלב D1 (באמייל בלבד): התכהות חיוורת מאוד, שלפעמים רואים רק בהסתכלות קפדנית.
- שלב D2 (העששת הגיעה לדנטין): ההתכהות כבר נראית בבירור ומגיעה עד שליש מעומק התמונה.
- שלב D3 (העששת עברה יותר ממחצית הדנטין): עששת כזו כבר קרובה לעצב השן, ואי אפשר לוותר על טיפול.
עששת מתחת לסתימה רופא השיניים מזהה לפי ההתכהות בשולי הסתימה. רואים אותה רק בצילום נשך.
שירות צילומי הרנטגן התוך־פומיים הדיגיטליים שלנו מאפשר לבצע את הניתוח הזה ברמת דיוק גבוהה מאוד.
מתי CBCT מתאים יותר?
צילום נשך אידיאלי לאבחון עששת, אבל בחלק מהמקרים המורכבים עדיף CBCT (טומוגרפיה ממוחשבת בקרן קונית):
- בדיקה מדויקת של האנטומיה של תעלות השורש
- הערכה של אובדן עצם סביב שיניים רב־שורשיות ובין שורשיהן
- תכנון של השתלת שתל דנטלי
- הדמיה תלת־ממדית של ציסטות, גידולים וחריגות
לאבחון רגיל של עששת נסתרת אין צורך ב־CBCT. צילום נשך מהיר וזול יותר, והוא כרוך בפחות קרינה. שירות ה־CBCT שלנו ניתן רק כשיש לכך התוויה קלינית.
עד כמה צילום רנטגן לאבחון עששת מזיק? אין סיבה לדאגה
זו השאלה שמטופלים שואלים הכי הרבה: ״האם צילום רנטגן יזיק לי?״
מכשירי רנטגן דנטלי דיגיטלי מודרניים פולטים 70–80% פחות קרינה ממכשירים ישנים שעובדים עם סרט. מינון הקרינה בצילום נשך אחד הוא בערך 0,005 mSv. זה שווה לכמה שעות בלבד של קרינת הרקע הטבעית שכולנו מקבלים בכל יום (קרינה קוסמית, קרינה מהאדמה ומחומרי הבניין).
להשוואה:
| מקור הקרינה | מינון (mSv) |
|---|---|
| צילום נשך (bitewing) אחד | ~0,005 |
| טיסה מבאקו לאיסטנבול | ~0,01 |
| צילום רנטגן של בית החזה | ~0,1 |
| קרינת רקע יומית (ממוצע) | ~0,008 |
בנשים בהריון משתמשים תמיד בכיסוי עופרת, וגם שאר המטופלים מקבלים סינר מגן. כשנוקטים את אמצעי הזהירות האלה, התועלת הקלינית של צילום רנטגן לאבחון עששת גדולה פי אלפים מהסיכון האפשרי.
באיזו תדירות כדאי לעשות צילום רנטגן לאבחון עששת?
תדירות הצילום נקבעת לפי פרופיל הסיכון האישי:
- סיכון נמוך (היגיינת פה טובה, שימוש בפלואוריד, אין היסטוריה של עששת): צילום נשך פעם ב־18–24 חודשים.
- סיכון בינוני (מטופלים שאוכלים לפעמים הרבה מתוקים או שיש להם מעט רוק): פעם ב־12 חודשים.
- סיכון גבוה (עששת פעילה, יובש בפה, בעיות במערכת החיסון, סוכרת): פעם ב־6 חודשים.
אצל ילדים עששת מתפתחת מהר יותר מאשר אצל מבוגרים, ולכן בפרוטוקול לילדים הצילומים תכופים יותר.
בבדיקת שיניים מקצועית בבאקו, רופא השיניים יקבע בביקור הראשון את פרופיל הסיכון שלכם ויבנה תוכנית צילומים אישית.
שאלות נפוצות
ש: האם עששת נסתרת נראית בצילום רנטגן? ת: כן. צילומי נשך (bitewing) במיוחד יכולים לגלות מוקדי עששת בין השיניים כבר בשלב מוקדם. עששת שלא רואים בעין ושאין לה תסמינים נראית בצילום ככתם כהה.
ש: כל כמה שנים צריך לעשות צילום רנטגן לאבחון עששת? ת: למטופלים בקבוצת סיכון בינוני ממליצים על צילום נשך פעם בשנה, ולמטופלים בקבוצת סיכון גבוה פעם בחצי שנה. את הערכת הסיכון האישית צריך לעשות רופא השיניים.
ש: מהו צילום נשך (bitewing)? ת: צילום נשך הוא טכניקת רנטגן תוך־פומית מיוחדת, שבה המטופל נושך מחזיק סרט בין השיניים. זו השיטה האמינה ביותר לגילוי מוקדי עששת בין השיניים.
ש: אפשר לאבחן עששת בלי צילום רנטגן? ת: מוקדי עששת גדולים וגלויים אפשר לראות בבדיקה חזותית. אבל עששת נסתרת בין השיניים, בצוואר השן ומתחת לסתימה מתגלה לעיתים קרובות רק בצילום רנטגן. בדיקה בלי צילום רנטגן איננה בדיקה שלמה.
ש: האם צילום רנטגן לאבחון עששת מזיק? ת: מכשירי רנטגן דנטלי דיגיטלי מודרניים פולטים מינון קרינה נמוך מאוד. צילום נשך אחד שווה לחלק קטן מאוד מקרינת הרקע הטבעית שמקבלים במשך יום. עם כיסוי עופרת, הסיכון בפועל מתקרב לאפס.
כתב: ד״ר בחטיאר אלייב, מומחה לרדיולוגיה דנטלית | Smile by Dr. Bakhtiyar, באקו. המאמר נבדק על ידי רופא שיניים.
לצילום רנטגן דנטלי מקצועי בבאקו, צרו איתנו קשר: הרשמה מקוונת או בטלפון.
המאמר נועד למידע כללי בלבד ואינו מחליף אבחון, בדיקה או טיפול אישיים. לקבלת החלטה המתאימה למקרה שלכם יש להיוועץ ברופא.