איך מודדים את העצם לשתל? גובה, רוחב וצפיפות ב־CBCT
את עובי עצם הלסת, גם את הרוחב וגם את הגובה, מודדים כיום בצורה המדויקת ביותר באמצעות CBCT (טומוגרפיה ממוחשבת תלת־ממדית בקרן קונית). רופא השיניים מפיק מתמונת ה־CBCT חתכי רוחב בעזרת תוכנה ייעודית ומודד במילימטרים. כך מעריכים את הגובה, הרוחב והצפיפות של העצם המכתשית (האלבאולרית). זה הבסיס לתכנון שתלים, השתלת עצם וטיפול אורתודונטי. המאמר הזה עוסק במדידה ובהערכה התלת־ממדית. על אפשרויות הטיפול כשהמידות אינן מספיקות אפשר לקרוא במאמר נפרד: כשאין מספיק עצם לשתל.
למה מודדים את עובי העצם?
עובי העצם הוא פרמטר מכריע בהשתלות ובאורתודונטיה. יש שתי מידות עיקריות:
- גובה (אנכי): המרחק מפסגת הרכס המכתשי עד תעלת העצב או עד רצפת הסינוס.
- רוחב (אופקי, בוקו־לינגואלי): עובי העצם בין צד הלחי לצד הלשון.
אלה המידות המינימליות המקובלות לשתל סטנדרטי:
- גובה: לפחות 10 mm (כך שנשמר מרחק בטוח מהעצב ומהסינוס)
- רוחב: לפחות 6 mm (כדי שיישארו 1.5 mm של עצם מכל צד של השתל)
כשהמידות קטנות מזה, משתמשים בשתלים קצרים או צרים, או מתכננים השתלת עצם. מדידה לא מדויקת עלולה לגרום לכישלון השתל ולספיגה של שולי העצם, ואפילו לפגיעה בעצב. לכן מדידה ״בעין״ או ״בערך״ אינה מקובלת.
השיטות למדידת עובי העצם
לאורך השנים היו כמה שיטות, אבל אלה השיטות העיקריות שמשתמשים בהן במרפאה כיום.
1. CBCT: תקן הזהב למדידה תלת־ממדית
בתחום השתלים כיום, CBCT הוא כלי המדידה המדויק ביותר. המכשיר מסתובב פעם אחת סביב הראש של המטופל ומפיק תמונה נפחית (תלת־ממדית) של הלסת. רופא השיניים טוען את התמונה לתוכנה ייעודית (למשל Blue Sky Plan, coDiagnostiX או Romexis) ויכול להפיק חתך בכל מישור:
- חתך אקסיאלי: מראה את הלסת במבט מלמעלה
- חתך קורונלי: חתך בכיוון מהפנים לאחור
- חתך סגיטלי: חתך במבט מהצד
- שחזור פנורמי: גרסה תלת־ממדית של תמונת הפנורמה הדו־ממדית
החתך החשוב ביותר הוא חתך הרוחב (cross-sectional). החתך הזה מציג בבת אחת את הגובה ואת הרוחב במיקום של כל שן. בעזרת סרגל מילימטרי אפשר למדוד בכל נקודה.
מידע מפורט על CBCT: CBCT (אבחון תלת־ממדי).
2. צילום פנורמי: גובה משוער בלבד
צילום פנורמי הוא בדיקה דו־ממדית. הוא לא מספק מידע על רוחב העצם, והגובה שהוא מציג כולל שגיאות של עיוות והגדלה. הצילום מועיל להערכה ראשונית, אבל לבדו אינו מספיק לתכנון שתל.
3. מישוש קליני
במהלך הניתוח המנתח יכול למדוד את רוחב העצם באצבע או בכלי ייעודי, מד עובי (bone caliper). זו שיטת אימות נוספת, אבל לא משתמשים בה לתכנון מראש, כי היא מחייבת גישה כירורגית נוספת.
מדידת העצם ב־CBCT, שלב אחר שלב
אחרי צילום ה־CBCT, המדידה מתבצעת בשלבים הבאים:
- טעינת התמונה לתוכנה. פותחים את קובץ ה־DICOM בתוכנת התכנון.
- קביעת מישור הייחוס. משרטטים ציר מנחה לאורך קשת הרכס המכתשי.
- בחירת חתכי הרוחב. באזור החסר בשיניים יוצרים חתכים במרווחים של 1–2 mm.
- מדידת הגובה. מודדים במילימטרים מפסגת הרכס המכתשי עד הגבול העליון של תעלת העצב או עד רצפת הסינוס.
- מדידת הרוחב. מודדים את המרחק בין הקורטקס הבוקלי (צד הלחי) לקורטקס הלינגואלי או הפלטינלי (צד הלשון או החך).
- הערכת הצפיפות. את סוג העצם קובעים לפי יחידות הונספילד (HU) או לפי מדדים דיגיטליים, מ־D1 (הצפוף ביותר) ועד D4 (הרך ביותר).
- הוספת מרווח ביטחון. שומרים מרחק של 1.5–2 mm לפחות מתעלת העצב ומהסינוס.
למה צפיפות העצם חשובה?
לא רק העובי משפיע על התוצאה, אלא גם איכות העצם (הצפיפות שלה). עצם רכה (סוג D4, בעיקר באזור האחורי של הלסת העליונה) מקשה על היציבות הראשונית של השתל. עצם צפופה (D1) נמצאת באזור הקדמי של הלסת התחתונה, ולרוב היא מעניקה לשתל יציבות גבוהה. כשרופא השיניים יודע מה צפיפות העצם, הוא:
- בוחר את הקוטר והאורך של השתל
- מתאים את הטכניקה הניתוחית (למשל, בעצם רכה הוא מאט את קצב האוסטאוטומיה)
- מתכנן את מועד ההעמסה (מיידית, מוקדמת או מאוחרת)
טבלת מידות מינימום סטנדרטיות
| מבנה | גובה מינימלי | רוחב מינימלי |
|---|---|---|
| שתל סטנדרטי (Ø 4 mm) | 10 mm | 6 mm |
| שתל צר (Ø 3–3.5 mm) | 10 mm | 5 mm |
| שתל קצר | 6–8 mm | 6 mm |
| שתל זיגומטי (מקרה מיוחד) | משתנה | משתנה |
המידות האלה הן הנחיה כללית בלבד. רופא השיניים מעריך כל מקרה באופן אישי.
האפשרויות כשאין מספיק עצם
אם ה־CBCT מראה שאין מספיק עצם, אין סיבה לדאגה. ברפואת השיניים המודרנית יש כמה פתרונות אמינים:
- השתלת עצם (אוגמנטציה): בונים עצם מחומר אוטוגני (עצם של המטופל עצמו), אלוגני או סינתטי
- הרמת סינוס: באזור האחורי של הלסת העליונה מרימים את רצפת הסינוס ומכניסים עצם מתחתיה
- שתלים קצרים: כשגובה העצם נמוך
- שתלים בזווית או All-on-4: מחדירים את השתלים בזווית לאזור שבו יש עצם
למידע נוסף: השתלת עצם והרמת סינוס · כשאין מספיק עצם לשתל.
אובדן עצם במקום שבו נעקרה שן
אחרי עקירת שן, העצם המכתשית נספגת הכי מהר ב3–6 החודשים הראשונים. תוך שנה האובדן האופקי יכול להגיע ל־25%, ותוך ארבע שנים ל־40–60% (Schropp ועמיתיו). לכן לרוב אי אפשר להסתמך על מדידות CBCT לאורך זמן רב. אם מתכננים שתל, מומלץ לבצע מדידה עדכנית.
למידע נוסף: אובדן שיניים ואובדן עצם הלסת.
עובי העצם באורתודונטיה
גם האורתודונט שם לב לעובי העצם, ובמיוחד:
- כשמתכננים את תנועת השיניים (כשהעצם המכתשית דקה, הסיכון לספיגת שורשים עולה)
- כשמחדירים מיני־שתל אורתודונטי (TAD — Temporary Anchorage Device)
- בתכנון אורתודונטי־כירורגי אצל מטופלים מבוגרים
איך מודדים את העצם במרפאה שלנו בבאקו?
במרפאת Smile by Dr. Bakhtiyar מדידת העצם נעשית ב־3 שלבים:
- בדיקה קלינית וצילום פנורמי: להערכה כללית.
- צילום CBCT: של האזור שבו מתוכננים שתל או השתלת עצם.
- תכנון דיגיטלי: ממקמים את השתל באופן וירטואלי בתוכנה, ובמידת הצורך מכינים מדריך כירורגי (surgical guide).
המטופל מקבל את כל המדידות, וגם את קובץ ה־DICOM.
FAQ — שאלות נפוצות
1. אפשר לראות את עובי העצם בצילום פנורמי רגיל? לא. צילום פנורמי לא מראה את רוחב העצם, וגם את הגובה הוא מציג בצורה מעוותת. למדידה מדויקת צריך CBCT.
2. צילום הרנטגן למדידת העצם כואב? לא, הוא לא כואב בכלל. צילום CBCT נמשך 15–40 שניות, וצריך רק לעמוד בלי לזוז.
3. אם מתברר שיש מעט עצם, זה אומר שאי אפשר לבצע השתלה? לא. ברוב המקרים אפשר לפתור את הבעיה בעזרת השתלת עצם, הרמת סינוס או שיטות השתלה אחרות. רופא השיניים מחליט אחרי שהוא בוחן את תוצאות ה־CBCT.
4. מידות העצם משתנות עם הזמן? כן. אחרי אובדן שן העצם ממשיכה להיספג. לכן לרוב צריך לחזור על צילום CBCT ישן (בדרך כלל אחרי 6–12 חודשים).
5. עובי העצם פוחת עם הגיל? באופן כללי כן. אצל מטופלים מבוגרים צפיפות המינרלים בעצם וגובה העצם המכתשית עלולים לרדת, במיוחד אצל נשים עם אוסטאופורוזיס.
הצעד הבא
אם אתם מתכננים שתל או טיפול אורתודונטי, אפשר למדוד במדויק את עובי העצם בהערכה מקצועית עם CBCT במרפאת Smile by Dr. Bakhtiyar. פנו לקביעת תור, וד״ר בחטיאר יכין עבורכם את תוכנית הטיפול המתאימה ביותר למידות העצם שלכם.
לקריאה נוספת: CBCT (אבחון תלת־ממדי) · כשאין מספיק עצם לשתל · אובדן שיניים ואובדן עצם הלסת.
כתב: ד״ר בחטיאר אלייב, רופא שיניים ומנהל מרפאת Smile by Dr. Bakhtiyar. נבדק על ידי רופא: ד״ר בחטיאר אלייב. תאריך הבדיקה האחרונה: 6 ביולי 2026.
הערה: המאמר נועד להסברה בלבד ואינו מחליף ייעוץ עם רופא. לאבחון ולטיפול מדויקים, צרו קשר עם ד״ר בחטיאר.
המאמר נועד למידע כללי בלבד ואינו מחליף אבחון, בדיקה או טיפול אישיים. לקבלת החלטה המתאימה למקרה שלכם יש להיוועץ ברופא.